הטבעונים טוענים זאת כבר שנים וכעת גם יש לכך אישוש מדעי. כשליש מהמזון המיוצר בעולם לצריכת אדם נזרק לפח או יורד לטמיון בדרכים אחרות. עם זאת, כמות מזון גדולה הרבה יותר "מתבזבזת" עקב הרגלי אכילה הכרוכים בשימוש לא יעיל במשאבי טבע. במחקר חדש שהתפרסם בכתב-העת המדעי רשומות האקדמיה האמריקאית למדעים (PNAS), מצאו מדעני מכון ויצמן למדע ושותפיהם למחקר דרך חדשה להגדיר ולכמת "אובדן מזון אלטרנטיבי", בהשראת המושג הכלכלי "עלות אלטרנטיבית" (עלות אובדן החלופה), אשר מתייחס לעלות בחירת חלופה מסוימת על חשבון חלופות אחרות.
אובדן מזון אלטרנטיבי נגרם, לדוגמה, כתוצאה משימוש בקרקע חקלאית לשם ייצור מזון מן החי במקום חלופות מן הצומח אשר שוות ערך מבחינה תזונתית. המדענים מעריכים כי בארצות הברית לבדה, אם היו משקיעים את המשאבים המוקדשים לייצור מזון מן חי בייצור מזון צמחי, אפשר היה להאכיל עוד כ-350 מיליון פיות – יותר מכל אוכלוסיית ארצות הברית.
"למעשה, העדפת מזון מן הצומח יכולה לייצר יותר מזון מאשר כל המזון המתבזבז בעולם מסיבות שונות", אומר ד"ר אלון שפון, אשר ערך את המחקר במעבדתו של פרופ' רון מילוא במחלקה למדעי הצמח והסביבה, בשיתוף פרופ' גדעון אשל ממכללת ברד שבארצות הברית וד"ר אלעד נור מהמכון הטכנולוגי של ציריך.
מימין: פרופ' רון מילוא וד"ר אלון שפון
המדענים השוו בין המשאבים הדרושים לייצור חמישה סוגים עיקריים של מזון מן החי – בשר בקר, בשר חזיר, מוצרי חלב, עוף וביצים – לבין המשאבים הדרושים לייצור מזון מן הצומח בעל ערך תזונתי דומה מבחינת חלבון, מספר קלוריות והרכב ויטמינים ומינרלים. הם מצאו כי החלפת ייצור מזון מן החי במזון מן הצומח יכולה להניב כמות חלבון גדולה פי שניים עד פי 20 מכל יחידת שטח.
רוצים להישאר מעודכנים?
התוצאות הדרמטיות ביותר התקבלו עבור בשר בקר. המדענים השוו ייצור בשר זה לגידול צמחי מאכל אשר יכולים לספק, במשותף ובפרופורציות הנכונות, פרופיל תזונתי דומה: סויה, תפוחי אדמה, קנה סוכר, בוטנים ושום. התברר כי באותו שטח אדמה שממנו ניתן להפיק, למשל, 100 גרם חלבון מתערובת ("קוקטייל") של צמחים אלה, ניתן להפיק 4 גרם בלבד של חלבון מן הבקר. במילים אחרות, השימוש בקרקע חקלאית לייצור בשר בקר במקום גידול צמחים מובילה לאובדן מזון אלטרנטיבי בשיעור של 96% לכל יחידת קרקע.
המדענים אמדו גם את שיעור האובדן בסוגי מזון אחרים מן החי וחישבו אובדן של כ-90% עבור בשר חזיר, 75% עבור מוצרי חלב, 50% עבור עוף ו-40% עבור ביצים – הרבה יותר מאשר שיעור המזון אשר נזרק לפח מסיבות שונות.
פרופ' מילוא: "חייבים להביא בחשבון את העלות האלטרנטיבית של מזון אם רוצים להבטיח את ביטחונה התזונתי של האוכלוסייה הגלובלית. שינוי – אפילו קל – בהרגלי האכילה, כגון מעבר מצריכת בשר בקר לצריכת בשר עוף, יכול להיות בעל השפעה אדירה".
עומר.
כן, זה הכל נשמע מעולה. על פניו זה אומר שהמדינה היתה צריכה להסיק את המסקנות המתבקשות. אבל ריבונו של עולם, איך מצליחים לגרום ללוקחי ההחלטות לנתק עצמם מתאגידי המזון מהחי? הם הרי בעלי הממון והם שולטים בכל.
הם שופכים הון עתק על פרסומות וקובעים את דעת הציבור.
הם קרובים יותר מידי ל'צלחת'.
העולם הנחרב לא יצליח לנתקו מהם.