"בעיר רחובות יש מקום גם לאנשים דתיים וגם לאנשים מהקהילה הגאה. אפשר לחיות יחד"

ביום חמישי בשבוע הבא (19.7), בשעה 17:00 בערב, ייצא לדרך אירוע היסטורי בעיר רחובות – מצעד גאווה של הקהילה הגאה. את המצעד, שייצא מצידה הדרומי של תחנת הרכבת בעיר ועד לשדרות ח"ן, יובילו שבעה תושבים מהעיר: יאן יגורוב, הרן יקיר, נעמה הכהן, דניאל דידי, איתי ירמוס, טלי שולמן ומיה שמש.

נעמה הכהן (37), מחנכת בבית הספר הפתוח "השיטה", מגדלת עם בת זוגתה שלושה בנים – תאומים בני 8 וילד נוסף בן 3. בריאיון ל"ערים" היא מספרת על הדרך הארוכה שעשתה עד ליציאה מהארון, הרבה בזכות העיסוק שלה במוזיקה. הכהן, שגדלה בבית דתי בדרום הארץ, יצאה מהארון רק בשנות ה-20 לחייה, לאחר ששיריה חשפו אותה לאוכלוסייה הגאה.

הכהן: "את השירים כתבתי לעצמי. כשיצאתי איתם ושרתי אותם במקומות ציבוריים, נוכחתי לגלות עד כמה החוויה היא רחבה".

כיום, מעבר להיותה מחנכת בבית הספר הפתוח, משמשת נעמה כסולנית בלהקה. בחודש הבא היא אף יוצאת לסיבוב הופעות בגרמניה, כאשר מה שמייחד את שיריה זו העובדה כי הם מדברים על היציאה מהארון, על החזרה בשאלה ועל מציאת מקומה בעולם החילוני.

"לצאת מהארון הייתה החוויה הכי קשה שעברתי בחיי", משתפת הכהן. "היו לי הרבה מאוד פחדים כנערה דתיה, מעבר להתמודדות האישית של מה זה אומר להיות שנה בחברה ולמה אני לא כמו חברות שלי. מעבר לפחד ממה יגידו ההורים שלי, המשפחה שלי, הפחד הגדול ביותר היה מול אלוהים".

איך התמודדת עם הפחד הזה?

"זה לא היה קל. אני זוכרת שבאחד העיתונים בחודש הגאווה, חודש יוני, ראיינו בחור שהגדיר את עצמו כהומו דתי. הוא אמר שהוא מאמין שאלוהים אוהב את המכלול שבו ולא רק את הבחירה המינית שלו. היה משהו כל כך מרגיע וכל כך מחבק במילים שלו, שהבנתי שזו האמת. זו הייתה הקרקע היציבה הראשונה שחוויתי ומאז היה לי קל יותר להתקדם".

בגיל 28 עברה להתגורר בעיר רחובות, הקימה עם זוגתה נועה תא משפחתי עם שלושה ילדים ובמקביל השלימה את לימודי החינוך במכון לחינוך דמוקרטי בסמינר הקיבוצים.

נעמה, כידוע לך זו הפעם הראשונה שייערך בעיר רחובות מצעד גאווה. אתם בעצם הולכים לעשות כאן היסטוריה. איך נולד הרעיון לקיום המצעד בעיר?

"בשנים האחרונות אני פעילה חברתית במגוון תחומים בעיר. תמיד שמעתי שאפשר לעשות הכל, רק לא להציג דגל גאווה ורק שלא תהיה נראות גאה. זה נאמר לי על ידי אנשים שלא ידעו שאני לסבית. תמיד הסבירו לי באותה נשימה שזו עיר שיש בה הרבה דתיים ושנושא הקהילה הלהטבא"ק (הומואים, לסביות, טראנסים, בי-סקסואליים, א-מיניים, קוויר) לא ניתן לביטוי".

מה זה עשה לך כששמעת את זה?

"מצד אחד כאב לי לשמוע, כי נראה לי שזה סותר כל דבר שאני מאמינה בו כאדם, כמחנכת וכאמא. אני שואפת לסובלנות ולאהבת חינם. מצד שני, זה נאמר לי על ידי אנשים שהם גם פעילים חברתיים שמתנדבים המון לטובת הכלל וקיבלתי את זה. עם הזמן הרגשתי שזה לא נכון ושאין צורך למחוק קהילה שלמה רק כי אנשים לא מכירים אותם. רחובות היא אחת הערים עם משפחות הלהט"ב הכי הגדולות בארץ. חשבתי על החברות שלי, על המשפחות שלהן, על בת הזוג שלי, והרגשתי שזה לא נכון שלא נקבל ביטוי בעיר, למרות הכל. אם אני מחנכת לסובלנות ומצפה מעצמי להיות סובלנית, אני יכולה לצפות גם מאחרים לסובלנות. זה יכול להיות גם וגם, משני הכיוונים. אני מאמינה שבעיר רחובות יש מקום גם לאנשים דתיים וגם לאנשים מהקהילה הגאה. אפשר לחיות יחד".

נעמה הכהן (צילום: ג'ני גפטרשוסטר)

אז איך נרקם בפועל הרעיון למצעד שייערך בחמישי הבא?

"לפני כשלושה חודשים כתבתי בקבוצת חברים בפייסבוק השייכת לקהילה: 'מה צריך לעשות בשביל שיהיה מצעד השנה בעיר רחובות'. מיד הצטרפו אליי הרן יקיר ויאן יגורוב. כעבור זמן קצר נפגשנו בבית של אחד מאתנו ומאז הכל היסטוריה".

ההיסטוריה אכן עומדת להתרחש בשבוע הבא, אבל זה לא מובן מאליו שזה קורה ברחובות. מה עשיתם כדי שהמצעד יהפוך מרעיון יפה למשהו מעשי?

"ראשית יאן הגיש בקשה למשטרה לקיים את האירוע בצורה מסודרת. לאחר מכן יאן, הרן ודניאל שהצטרפה נפגשו עם נציגי המשטרה ומפקד התחנה בראשם. במפגש הזה השתתף גם מנהל אגף הפיקוח והשיטור העירוני מטעם העירייה, ליאור שוקרי. בשיחה הראשונה דנו בנושא היערכות המצעד ומיקומו. תחילה ביקשנו לצעוד משדרות ח"ן ועד לגן המייסדים שבמרכז העיר. לאחר דין ודברים הוחלט לשנות את המסלול ולהתחיל את המצעד במסוף תחנת הרכבת עד לשדרות ח"ן".

למה הסכמתם לשנות את המסלול?

"לשם אהבת חינם. בשם כל המארגנים והמארגנות של המצעד, אנחנו מאמינים שיש דרך להוביל שינוי חברתי. המצעד הוא צעד ראשוני, הוא לא חד פעמי ולמעשה הוא רק אמצעי ליצירת קהילה מגובשת יותר בעיר רחובות. אנחנו מקווים שהמצעד יהווה פתח ליצירת אירועים נוספים לקהילה במהלך השנה, ואנחנו מקווים שהעירייה תהיה פתוחה להכיר אותנו יותר, להכיר בנו ולעזור לנו לממן יותר פעילויות לבני נוער, לסטודנטים, למשפחות ובכלל לאנשי הקהילה הגאה החיים בעיר".

זה אומר שהמצעד ייערך ברחובות גם בשנים הבאות?

"אני יודעת שאעשה הכל בכדי שהוא יתקיים".

לא חששתם מהתנגדות כלשהי מצד העירייה או העומד בראשה – שהינו אדם דתי?

"בהתחלה לא בנינו על שיתוף פעולה של העירייה, אבל כשישבנו עם המשטרה וליאור שוקרי נכח בישיבה, הוא הציע לממן את הבמה, את תחזוק הבמה על ידי מהנדס ואת האבטחה. כמובן שהודינו לו על שיתוף הפעולה".

מישהו מנבחרי הציבור יצר אתכם קשר?

"חברת המועצה יעל בק היא היחידה שאני יודעת עליה שיצרה איתנו קשר ותמכה ברעיון. אני חושבת שבגלל שזו שנת בחירות אנשים כנראה מפחדים להזדהות איתנו. צר לי שנבחרי הציבור החילוני לא ראו לפחות צורך לפנות אלינו ולשאול אם הם יכולים לסייע בדבר זה או אחר".

"בגלל שזו שנת בחירות אנשים כנראה מפחדים להזדהות איתנו". (צילום: ג'ני גפטרשוסטר)

מן הסתם ראית, כמו רבים מהקהילה, את ההתנגדות של תושבים למצעד ברשתות החברתיות. אתם לא חוששים מהסתה או מהתלקחות? היה איזשהו שלב שאמרתם שאולי עדיף שלא לקיים את המצעד מחשש שהמצב יסלים ויקרה חלילה מה שקרה בעבר בירושלים?

"קודם כל ראיתי את התגובות וכאב לי לקרוא את דברי האלימות, השנאה והפחד. זה ברור לי שזה נובע ממקום של חוסר היכרות עם הקהילה. אנשים מפחדים ממה שהם לא מכירים ומהתגובות גיליתי שכשאנשים שומעים על מצעד הגאווה הם חושבים שזה מה שקורה בתל אביב. כשהם שומעים על מישהו שהוא הומו או על מישהי שהיא לסבית, הם ישר חושבים על קונוטציה מינית. הם לא רואים את האדם שבו או שבה. יש לציין שבמקביל גם שמחתי לראות את כל התגובות החיוביות, את כל התמיכה ואת כל ההמונים שכן שואפים לשוויון, לאהבה ולחופש".

אם בכל זאת יהיו גורמים שיגיעו להפגין מנגד, מה תעשו?

"זכותו הדמוקרטית של כל אדם להפגין, בכפוף לחוק. אנחנו מבחינתנו שינינו את מסלול המצעד, בעיקר בשביל להתחשב ברגישויות השונות של הקהלים השונים והמגוונים של העיר. כפי שאמרתי, אנחנו מובלים מתוך סובלנות, כבוד ואהבת חינם איש לרעהו. כולי תקווה שגם הצד השני ידע לכבד את העיקרון הזה. זה לא חייב להיות או אנחנו או הם, אלא אפשר לחיות בעיר הזו ביחד".

מה הולך להיות במצעד עצמו?

"זה מתחיל כאמור בתהלוכה מפארק המדע עד לשדרות ח"ן. שם נקיים הפנינג עם דוכני הסברה, מתחם לילדים ולמשפחות ותוקם במה בחסות העירייה. בגדול, זה יהיה אירוע מאוד משמעותי וכל מי שמאמין/ה במילה חופש, שוויון ואהבה מוזמן/ת להצטרף".

רוצים להישאר מעודכנים?

הורידו את אפליקציית "ערים רחובות" באנדרואיד

הורידו את אפליקציית "ערים רחובות" באייפון

הצטרפו לקבוצת הווטסאפ של "ערים"

עקבו אחרי דף הפייסבוק של ערים

"התברכתי במשפחה מקבלת ותומכת"

בין מארגני המצעד נמנה גם איתי ירמוס (30), סטודנט למדעי הצמח בפקולטה לחקלאות.

"יצאתי מהארון כהומו בגיל 16, מול אמא שלי", הוא מספר. "בשלב הזה כבר גיבשתי את הזהות שלי וחיפשתי איך לספר להורים. השיחה התחילה במקרה, כשאמא שלי שאלה אם יש לי חברה. החלטתי לנצל את האפשרות שניתנה לי ולצאת מהארון. בשיחה היא שאלה אותי אם אני בטוח, אם זה לא משהו זמני. השיחה הייתה קשה לה, אבל היא אמרה שהיא מקבלת אותי ושהיא תצטרך לספר על זה לאבא. למחרת ניהלתי את השיחה שוב עם אבא שלי. הם חיבקו אותי ואמרו שזה בסדר ושאני עדיין אהוב. אחרי היציאה שלי ראיתי את ההורים שלי נכנסים לארון ומתמודדים עם המצב החדש. הם עברו תהליך בו החלומות שלהם לגביי התנפצו והם היו צריכים לרקום חלומות חדשים. כיום המשפחה המורחבת שלי יודעת על הנטייה המינית שלי. אני שמח שהתברכתי במשפחה מקבלת ותומכת כמו שלי, שקיבלה וחיזקה אותי".

ירמוס, בוגר מדעי ההתנהגות באקדמיה תל אביב-יפו. הוא המנחה של האחווה הגאה בפקולטה לחקלאות ברחובות. "האחווה הגאה היא ארגון ארצי שמטרתו ליצור סביבה בטוחה לחברות הקהילה הגאה", הוא מסביר. "המפגשים הם הזדמנות לשתף בחוויות ומידע כגון יציאה מהארון, אקטיביזם, תרבות גאה ועוד. הארגון הקים השנה כ-20 קבוצות במוסדות אקדמאיים שונים מתוך מטרה לעודד תכנים, פעולות ושיח גאה במרחב הסטודנטיאלי. כל אחווה שואפת לקדם ערכים של שוויון וקבלת האחר ולהילחם בגילויי להטופוביה מתוך הסטודנטיות/ים, הסגל או המוסד האקדמאי".

איתי ירמוס. (צילום: ג'ני גפטרשוסטר)

כמי שמכיר את המרקם העירוני ברחובות, לא חששת לקיים כאן מצעד גאווה? היו לך דילמות בנושא?

"אחד הדברים הראשונים ששמעתי כשעברתי לרחובות זו הגאווה של הרחובותיים בעיר הזאת, כעיר של מדע שהביאה את זוכת פרס הנובל עדה יונת, וכעיר שמהווה מדגם מייצג של האוכלוסיות השונות במדינת ישראל והדעות הקיימות בה. כיום הקהילה הגאה נמצאת במיינסטרים ומקבלת חיבוק מאנשים צעירים ובוגרים. חשוב לקיים מצעד ברחובות, ובכל עיר בארץ, כדי להראות שאנו חלק מהמרקם העירוני, עם חלומות ותקוות וחיים מלאים. זה חשוב כדי שהורים לא יגרשו את ילדיהם מתוך פחד, כדי שסטודנטיות גאות ירצו להישאר בעיר שמחבקת אותן ומקבלת את השונות שלהן, וכדי שלא יתנכלו לילדים להורים חד מיניים. אני חושב שההתנגדות של אנשים למצעדים נובעת מתוך פחד מהשונה. מבחינתי מצעד יכול להיות כזה שמכבד את האוכלוסייה ועדיין נאמן למטרות שלו, וזאת השאיפה גם במצעד הזה".

איך התחושה כמי שעומד להיות שותף למהלך היסטורי בעיר?

"אני מתרגש לקראת המצעד כאן ברחובות. זאת הזדמנות נהדרת מבחינתי להפוך את העיר למקום שבו ארגיש בטוח לבטא את עצמי. זאת הזדמנות להראות לבנות ולבני הנוער שמגבשים את הזהות המינית או המגדרית שלהם שהם לא לבד, שהם יקבלו חיבוק ותמיכה מאנשים שעברו את אותם הדברים".

רוצים להישאר מעודכנים אחר כל הידיעות החשובות ברחובות?

הצטרפו לקבוצת הווטסאפ של "ערים"

הורידו את אפליקציית "ערים רחובות" באנדרואיד

הורידו את אפליקציית "ערים רחובות" באייפון