ברבות מהרשימות המתמודדות למועצת העיר רחובות, ניצבות במיקומים ריאליים נשים שזו הפעם הראשונה שבה הן רצות למועצה. שוחחנו עם כמה מהן כדי להבין מה משך אותן לפוליטיקה ומה עומד מבחינתן על סדר היום בקדנציה הקרובה.
"לא יכולה לחיות עם עוולות חברתיות"
איטל בציר אלשיך (צילום: גל חרמוני)
אחד הקולות הבולטים בשיח הפוליטי ברחובות בימים אלו, הוא קולה של איטל בציר-אלשיך, העומדת בראש רשימת "רחובות חופשית" מבית מרצ. איטל נשואה לאיש היי טק, אם לשלושה ומנהלת משרד תקשורת מצליח. לדבריה, היא מבקשת להכניס דם חדש ורענן ואנשים בעלי תפיסה חדשנית לעירייה, וזאת על מנת לרסן את תכניות הפיתוח המואץ שעוברת העיר ולמען התאמת הבנייה החדשה ברוח הצביון הקהילתי. זאת במקביל למאבק נגד תהליכים של הדתה.
"את הפוליטיקה ינקתי כבר בבית הורי", אומרת איטל. "אבי היה פעיל חברתי אשר כל חייו נלחם בעוולות וגם שילם על כך את המחיר. כשהיה סגן מנהל בנק, ואני רק בת 6, אבא ויתר על התפקיד בכדי לדווח על שחיתויות בתוך הארגון. בתור ילדה קטנה אני זוכרת שאמא שלי הייתה מנהלת שיחות עם אבא שיש ילדות קטנות בבית ושצריך לפרנס, ושעדיף לפעמים לשתוק ולוותר, אך אבא היה מוכן לשלם את המחיר ובלבד שהצדק ייצא לאור. כנראה שגם אני שאבתי ממנו לא מעט השראה ומאז שאני זוכרת את עצמי, גם כילדה, היו מפריעות לי עוולות חברתיות. גם במישור הכי קרוב אליי, כמו דחייה של ילד מהכיתה, התייחסות לא חברית לילד בעל מוגבלויות או חוסר צדק. התקרבתי דווקא לילדים הללו ותמיד דאגתי להיות בקרבתם ולסייע להם".
את דריסת הרגל הראשונה בפוליטיקה עשתה בציר-אלשיך כבר בשנות ה-20 לחייה, כשהתמודדה ברשימת מרצ בת-ים והייתה למועמדת הצעירה ביותר בארץ. היא המשיכה ללימודים אקדמאים במקביל לעבודתה כמנהלת שיווק בחברת אינטרנט וניהלה פרויקטים בתחום בריאות וסיעוד במסגרת איגוד לשכות המסחר.
לאחר נישואיה עברה עם בעלה לראשון לציון, שם גרה במשך עשור. גם בראשון לציון בציר-אלשיך הייתה בולטת בפעילותה החברתית: הייתה חברה בוועד השכונה, התנדבה במרכז הספורט לנכים והובילה פרויקט חינוכי בבית הספר – "מדענים צעירים". לפני כ-14 שנים היא פתחה משרד תקשורת ושיווק כשבין לקוחותיה נמנים חברות בתחום הגיל השלישי, תיאטראות מובילים בישראל, ארגוני תרבות, עמותות חברתיות מובילות ועוד. בציר-אלשיך גם זכתה שלוש פעמים בפרס הנחשק של תעשיית התקשורת, "האריה השואג", על ניהול קמפיינים תקשורתיים מוצלחים ואפקטיביים בעבור קידום מעמד האישה, פעילויות במרחב הציבורי, העלאת המודעות לשטחים הירוקים, הבאת תרבות עד לבית, קידום אנשים עם מוגבלויות ושינוי השיח לגבי מקומם של אזרחים וותיקים במרקם הקהילתי.
איטל: "בבית תמיד היינו הולכים עם אבא ואימא לבתי חולים, עוזרים ומבקרים, מביאים אוכל וסופגניות לקשישים ותמיד נותנים ותורמים לקהילה. זה חלק מהדי-אן-איי שלי".
לפני כעשור הובילה את קמפיין הבחירות המקומיות עבור "הירוקים של ראשון". חודשיים וחצי לפני הבחירות אף אחד לא הכיר את הרשימה העצמאית ועל כך מספרת בציר-אלשיך: "גיליתי שכשאין תקציב לקמפיין את הופכת ליותר יצירתית. האמנתי בכוח הנשי שהובילו שתי הנשים שעמדו בראש הרשימה דאז, וכך הצלחנו לכבוש את העיר ולהיות הפתעת הבחירות עם 3 מנדטים. באותה תקופה, ניהלתי את מערך יחסי הציבור והקריאייטיב של הקמפיין וגם התמודדתי במקום החמישי ברשימה. כך נכנסתי לעובי הקורה ולמדתי על בשרי, את נבכי הפוליטיקה המוניציפלית, לרבות ההתרחשויות מאחורי הקלעים. על אף שלא נבחרתי להיות חברת מועצה, מוניתי לוועדות עירוניות שונות, לרבות הנחות בארנונה. עסקתי בפעילות שאינה זוכה לכותרות, אך מבחינתי חשובה ביותר בסיוע למוחלשים בחברה שלנו".
את פעילותה החברתית-ציבורית המשיכה איטל עם המעבר לשכונת המדע ברחובות. בין היתר היא פתחה במחאה חברתית ביחד עם מירב פלברג נגד מינוי רב ראשי נוסף לעיר. המחאה הפכה למחאה ארצית וזכתה לתמיכה של כ-12 אלף אנשים. בינתיים הוסרה ההחלטה למנות רב נוסף עד להודעה חדשה, וכך נחסכו חצי מיליון שקלים בשנה מתקציב העירייה.
איטל: "הכסף שנחסך יכול לשמש לפרויקטים בתחום חינוך, בריאות ופיתוח, במקום ליצור שסע בקרב התושבים ולממן שני רבנים. הופתעתי מהתמיכה הקהילתית הנרחבת לה זכה המאבק".
מה תרצי לקדם בקדנציה הקרובה?
"משיחות שערכתי עם רבים מתושבי רחובות, מתברר כי הם אינם מרוצים מתוכניות הפיתוח שאינן מפורסמות ברבים ואינן שקופות לתושבים, המרגישים כאילו ניחת עליהם בניין בלי שאיש התייעץ או התריע. כך לדוגמה, ברחוב חי"ש, רחוב חד סיטרי, התעוררו התושבים בוקר אחד וגילו ששדרת העצים הירוקה נעקרה ובמקומה הונחו יסודות לכולל, וזאת מבלי שהעירייה שאלה אף תושב, לכאורה. גם בשכונת המדע נתקלתי בתופעה הזו. התכניות היו לבנות שני בתי כנסת ומקווה במרכז השכונה המאופיינת בקהל תושבים שברובו חילוני. החלטתי לשנס מותניים, לצאת מהאדישות ולחזור אל השטח. באמצעות משא ומתן עם חברי מועצה מסיעות חילוניות ודתיות, הוזז המקווה לפינת השכונה במקום מוצנע והולם, כך שיתאים לכל הצדדים. המטרה הייתה גם להשאיר עתודות קרקע לצרכים כלליים עבור צורכי תושבי השכונה.
"נכון שיש מצוקת דיור בארץ, ומי כמוני, שבנתה את עצמה בעשר אצבעות, יודעת כמה קשה להגיע לדירה משלך, אבל תכניות הדיור שמאושרות בחטף בעירייה אינן נותנות איכות חיים לתושבים, אלא להפך. לאן יש לנו למהר? רחובות נחשבת לעיר גדולה עם למעלה מ-150 אלף תושבים. האם אנו ערוכים לקלוט כ-300 אלף תושבים בשנים הקרובות? האם אנו רוצים לגדול ולעקוף את שכנתנו – ראשון לציון ולאבד את היופי שלנו כעיר שבה עוד קיימת הקהילתיות? אם רק נבנה למגורים, ללא שמירה על מאזן לשטחי מסחר, הרי שנמצא את עצמנו מהר מאד בגירעון, ועיר בגרעון תיאלץ גם להעלות ארנונה. אנו "רחובות חופשית מרצ" חייבים להיות שם במועצה כדי למנוע את הבנייה המפלצתית והבלתי מבוקרת, רגע לפני שיהיה מאוחר ואנחנו וילדנו נשלם את המחיר הכבד. כיום כבר אושרו עשרות אלפי יחידות דיור בבנייה מואצת. המדובר בעשרות אלפי משפחות חדשות שיגיעו לעיר ויזדקקו גם לפרנסה וגם לשירותים עירונים כמו: טיפת חלב, קופות חולים, דיור מוגן, בתי ספר, גני ילדים וכדומה. איפה מתחבאות תכניות הפיתוח הללו? צריך בניה לזוגות צעירים, אבל צריך לעשות זאת בחוכמה. כן לפתח שטחים קיימים ולשפץ שכונות מוזנחות כדי לצמצם פערים בין השכונות".
במצע של "רחובות חופשית-מרצ", תמצאו גם הבטחות להתנגד באופן תקיף להדתה במערכת החינוך, לתקצב באופן שווה את כל התלמידים בכל המסגרות ולשמור על הצביון החופשי של העיר.
איטל: "הרצון הוא שרחובות תהיה עיר שבה נוכל לשבת בשבת בבית קפה, לבקר בבית כנסת או גם וגם. משימות רבות עומדות לפנינו, אך בראש ובראשונה אנו זקוקים לגישה חדשה. לעודד שקיפות מול התושבים ולשתף אותם בעשייה שלנו. כדי שרחובות תהיה עיר נקיה כמו שכנותיה אין די בהעלאת תקציבי הניקיון. צריך לדווח על מפגעים ולעשות את השינוי ביחד. כך גם בהגברת הביטחון של התושבים – בעיקר אזרחים ותיקים וקשישים, להם אני מתכננת פרויקט מיוחד למניעת הונאות קשישים, לצמצם את הפערים בתעריפי הארנונה ולהתנגד להעלאת הארנונה לעסקים מקומיים. זהו הפתרון המהיר לבעיה התקציבית שתיווצר עם העיור המואץ, אך אנו חייבים לחשוב לפחות עשור קדימה".
"החזון שלי מתבסס תמיד על חתירה לטוב המשותף"
יעל גוראון
יעל גוראון, בת 44, נשואה לערן ואמא לשלושה ילדים, ניצבת במקום השני ברשימת 'כיכר העיר עוז'. גוראון היא מנהלת בכירה בתחום החינוך ופעילה חברתית. מזה למעלה משני עשורים היא מובילה בתפקידי מפתח בשדרה החינוכית; מורה ומחנכת, יוצרת תוכן מקצועי, מנהלת חטיבה עליונה, ובתפקידה האחרון אחראית תחום לימודי האזרחות בישראל במשרד החינוך. בתפקידה זה עמדה בלב דיונים ציבוריים סוערים שעסקו בסוגיית האזרחות המשותפת של כלל הקבוצות והמגזרים. כיום גוראון חברה בוועדת ההיגוי של המועצה לרוח האדם בחינוך, וחברה בוועד החינוך הלאומי שהקים השר לשעבר שי פירון.
גוראון נולדה וגדלה בעיר רחובות. את תפיסת האקטיביזם החברתי גיבשה כרשג"דית בתנועת הצופים בשבט שני"ר, וכמנחה בעמותת גשר לדיאלוג בין דתיים וחילוניים. בצבא שירתה כמדריכת חי"ר. השכלתה האקדמית מגוונת ומעמיקה; ספרות עברית ותולדות האומנות (תואר ראשון), מדע המדינה (תואר שני), מקרא, תרבות ישראל, ואזרחות (תעודת הוראה). בין היתר היא גם מנחת קבוצות מוסמכת ובוגרת התוכנית למנהיגות חינוכית של מכון מנדל.
כמנהלת תחום מרכזי במשרד החינוך ערכה שינויים מערכתיים רחבי היקף; הובילה מדיניות מחמירה של מנהל תקין ושקיפות בהערכת בחינת הבגרות באזרחות, פיתחה ערוצי תקשורת ישירים למקבלי החלטות ושיתוף ציבור המורים בשיח פדגוגי בנושאים שנויים במחלוקת, קידמה סטנדרטים מקצועיים ברוח מיומנויות המאה ה-21, והציבה את תחום האזרחות כמוביל בתחומי החקר והחשיבה. כמו כן היא העניקה יציבות למקצוע והייתה המפמ"ר הראשונה שקיבלה קביעות בתפקיד מטעם משרד החינוך.
כפעילה חברתית הובילה קבוצות עבודה ופעולה בתחום החינוך והקהילה. במרחב העירוני ברחובות הייתה שותפה מרכזית בחיבור בין פעילים חברתיים של הקהילה האתיופית (עוז), פעילים עירוניים בנושא איכות הסביבה (כיכר העיר), ופעילים בתחום שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. תנועת כיכר העיר עוז הפכה בתוך שלושה חודשים, עם זכייתה בבחירות המוניציפאליות בשנת 2014, לסיעה בת שני מושבים במועצת העיר.
גוראון נשואה כמור לערן טמיר, עו"ד והיועץ המשפטי של נציבות שוויון אנשים עם מוגבלות, ולהם שלושה בנים. ב-2018 הגשימה גוראון חלום אישי והשתתפה בטריאתלון עממי לנשים בהרצליה, שכותרתו כל אחת מנצחת.
יעל, ספרי לנו קצת על האג'נדה שלך.
"בנשמתי, ברוחי ובדמי אני פשוט אשת חינוך. עד לאחרונה הייתי אחראית על חטיבת לימודי האזרחות במשרד החינוך. אני פועלת לקידום פוליטיקה רב-קולית במרחב הציבורי, והחזון שלי מתבסס תמיד על חתירה לטוב המשותף. אני רחובותית מלידה, גאה, אוהבת ומכירה את העיר שלנו עוד מהימים שהקיפו אותנו פרדסים מכל עבר. שימשתי בתפקידי ניהול בכירים במערכת החינוך; רכזת שכבה, מנהלת בית ספר (חטיבה עליונה) ומפקחת ראשית במשרד החינוך. אני מתמחה בניהול מערכות גדולות, ביצירת חזון ארגוני ובהובלת תהליכי שינוי. אני עוסקת בקידום יוזמות חינוכיות ופדגוגיה חדשנית בהתאם למיומנויות המאה ה-21. הייתי בין מקימי תנועת המורים, המניין השוויוני של מזכרת בתיה, ותנועת כיכר העיר עוז. המוטו שלי בבחירות האלה ובכלל הוא ש"החינוך הוא הדרך, האדם הוא המטרה" (א.ד.גורדון)".
"כשאומרים לי שאין סיכוי מבחינתי זה האתגר"
אירית ענקי אהרוני
אירית ענקי אהרוני, בת 34, נשואה פלוס שני בנים, בוגרת תואר ראשון בתקשורת וניהול באוניברסיטה הפתוחה בהצטיינות, ובעלת תואר שני בחינוך עם הסבה להוראה והתמחות במתמטיקה במכללת לוינסקי בתל אביב, מתמודדת ברשימת "לב" למועצת העיר רחובות בבחירות הקרובות.
אירית, איך הגעת לפוליטיקה?
"תמיד כשאמרו לי 'מתאים לך לרוץ לפוליטיקה' הרמתי גבה. חשבתי כמו רוב האנשים 'אני ופוליטיקה?' והסלוגן המוכר התנוסס במחשבתי – ״כולם מושחתים״. חשבתי שזה לא בשבילי אז המשכתי במסע חיי. לאחר כ-7 שנים שבהן עבדתי בפאבים ובמסעדות ברחובות במגוון תפקידים, החלטתי להתחיל מסע חדש לעבר עולם הפקות הטלוויזיה ובמקביל עבדתי ככתבת בעיתון מקומי. עבדתי כ-5 שנים במגוון תפקידים ניהוליים ולוגיסטיים ולאחר לידת בני הבכור קיבלתי סוג של הארה ובערה בי תחושת השליחות. על כן החלטתי לעשות הסבה להוראה. לי באופן אישי היה מאוד קשה לשבת ללמוד, וזאת אחת הסיבות שבגללן את התואר הראשון עשיתי באוניברסיטה הפתוחה. בתקופה שלי מערכת החינוך הייתה פחות מכילה ובמקום לגייס תלמידים כמוני, עם קשיים, היו פונים למצוינים שממילא יושבים ולומדים. החלטתי להביא משהו שונה לתחום החינוך, סוג של רפורמה אישית שלי כחוויה מתקנת והזדהות עם תלמידים כמוני".
איך מסתדרים על לימודים וילד קטן בבית?
"בלי לחשוב יותר מדי מצאתי את עצמי לומדת לתואר שני בחינוך עם התמחות במתמטיקה, לצד גידול תינוק בן פחות משנה. בסיום השנה השנייה ילדתי בן נוסף, אך נלחמתי ולא ויתרתי כי זאת אני. הכי קל להרים ידיים ולהתייאש, וזה קרה לא מעט פעמים. אילולא התמיכה והעזרה של בעלי והמשפחה שלי אני לא בטוחה שהייתי מצליחה לסיים".
כיצד לימודי החינוך מתיישבים עכשיו עם השאיפה לקריירה ציבורית?
"תוך כדי הלימודים עלו לי המון רעיונות ויוזמות שקשורות לחיים האישים שלי, לחבריי הקרובים ולסביבתי, ומתוך כך נולדה למשל היוזמה לחניה מסומנת ובחינם לנשים בהריון בעירנו רחובות. אני מאמינה שעצם היותך קשוב לסביבה ולתושבים מובילה בסופו של יום לרעיונות טובים. תמיד דאגתי להילחם על הצדק שלי ושל הסביבה והלכתי עם האמת שלי עד הסוף. בתפיסתי האישית אני נוטה לחשוב מחוץ לקופסה ואני לא מקובעת, ולכן כשאומרים לי שאין סיכוי מבחינתי זה האתגר. נולדתי והתחנכתי בעיר רחובות בחינוך ממלכתי דתי, רחובות היא הבית שלי ולכן חשוב לי לנסות עד כמה שאפשר לייעל ולשפר. אני סמוכה ובטוחה שחבריי הקרובים ומשפחתי יעשו את העבודה בשבילי ויעידו על האופי שלי: רדיפת הצדק, האמינות והיושרה".
למה לבחור דווקא בך?
"אני חושבת שתמיד יש מה לשפר, לעשות וליזום, אבל כל זה יכול להיעשות רק עם שיתוף פעולה והקשבה לתושבים. ברגע שיש סינרגיה בין כלל התושבים לנציגי המועצה המערכת תעבוד בצורה הטובה והמקסימלית. אנחנו כאן בשביל לעזור לתושבים ולסייע כמה שאפשר. אני קשובה ולומדת כל יום, ולא פחות חשוב בעיניי זה הנושא של נשים בפוליטיקה. אני חושבת שנדרשת הקרבה די גדולה מאישה בכלל, ובפרט מאישה צעירה עם ילדים קטנים. אני מגיעה מתוך תחושת שליחות ורצון לעשות, ליזום ולשנות. אני דג ששוחה נגד הזרם. זה האופי שלי, ככה גדלתי. לא קיבלתי שום דבר כי 'ככה זה', אלא תמיד הייתי צריכה הסבר משכנע".
מה הנושאים אותם תרצי לקדם בקדנציה הקרובה?
"כאמא לילדים קטנים יש נושאים שמדברים אליי יותר שדורשים שינוי, וכבת לאבא נכה יש נושאים שאני מודעת לדחיפות שלהם. אני רוצה לעשות כל שביכולתי בכדי לקדם את הצרכים של ציבור זה. אנחנו ב-"לב" ניזונים מהשטח וכך אנחנו נחשפים ליותר נושאים לטיפול. בין היתר, רחובות חייבת פארק גדול שיהווה ריאה ירוקה לצד תנופת הבנייה. חייבים שלא הכל יהיה בטון. אני רוצה לקדם את הפיקוח על מסגרות הגיל הרך שאינן נמצאות בפיקוח. באופן כללי אני חושבת שהמשפחות הצעירות בעיר חייבות נציגות ואני מאמינה שאהיה שליחה של רבים מהן".
מערכת הבחירות הפכה בימים האחרונים לסוערת במיוחד ורף ההשמצות עולה. מה דעתך?
"חוסר אחדות וחילוקי דעות מובילים לקרע ולהתפלגות. לא חשוב מה יהיה איתי בעוד כמה שנים, אני לא אכנס למלחמות והכפשות כנגד אף אחד. זו לא האג'נדה שלי וזה לא סולם הערכים עליו גדלתי. אנשים שוכחים שיש ילדים ומשפחה שקוראים את אותן השמצות, ובעיקר שוכחים שיום לאחר הבחירות כולם עובדים ביחד".
רוצים להישאר מעודכנים?
"מאמינה שאפשר להיות פוליטיקאי ולהישאר נאמן לעקרונות"
עו"ד קארין ברגינסקי
עו"ד קארין ברגינסקי, בת 42, נשואה ליבגני ואמא לשלושה: אריאל בת 10, שלי בת 9 ואיתן בן שנתיים, בעלת משרד עורכי דין מזה 13 שנים. מתמודדת למועצת העיר רחובות כראש מפלגת "ישראל ביתנו" המקומית, בחיבור לרשימת "רחובותי".
קארין, מה גרם לך להיכנס לפוליטיקה?
"בשנים האחרונות התרכזתי בפעילות בנושא בריאות, ביטחון ובטיחות הילדים שלנו. שורה של נושאים מורכבים שבמרביתם כמעט ולא נגעו כי חשבו שאין צורך לשנות. אז אני נגעתי ועשיתי מהפכות: יצרתי נוהל להמצאת דו"ח תאונה בצהרונים במקרה של אירוע תאונה לילד, דבר שיש לו חשיבות אדירה להבין מה ואיך קרה, כי זכותו של כל הורה לדעת מה קרה לילד שלו ולא פחות מכך – כדי למנוע אסון בעתיד. ביצעתי מהפכה במזון המוגש בגנים ובבתי הספר, מבחירת חומרי הגלם, ההכנה, השינוע ועד ההגשה. בנוסף, טיפלתי בנושא הצללות במוסדות החינוך, לקחתי חלק פעיל במאבקים להוזלת מחירי הקייטנות, הייתי שותפה במאבק נגד חול בגנים, שלחתי פניות רבות לכנסת בנוגע להוצאת ילדינו לשמש בשעות אסורות, בניגוד להמלצות של משרד הבריאות, ובנושאים בריאותיים ובטיחותיים אחרים. אני תמיד מנסה לסייע לכל מי שזקוק לעזרה. במקביל, המשכתי לפעול זו השנה החמישית במיזם "סיוע משפטי" להענקה של סיוע משפטי לתושבי העיר בהתנדבות. אני יזמתי את המפעל הזה ולהקמתו היה שותף מתן דיל".
אותו מתן דיל שחזרת אליו חודש לפני הבחירות.
"בשבועות האחרונים שקלתי באיזה דרך הכי נכון לפעול בזירה המקומית כדי להשיג את מירב ההישגים. זאת השאלה היחידה שעמדה לנגד עיני. הכוח שלי בתור מי שעומדת בראש מפלגת "ישראל ביתנו" ברחובות, עם תמיכה בלתי מסויגת של מפלגת בכירה וחשובה בהנהגת המדינה – הוא גדול, אבל רציתי להוסיף לו מכפיל כוח. זאת הסיבה שבחרתי לחזור ל"רחובותי" ולפעול בקדנציה הבאה יחד עם מתן והצוות הנפלא שלו. אני בטוחה בחיבור הזה, כי הוא מאפשר לי להיות בדיוק אותה קארין ברגינסקי שנאמנה לערכיה. העשייה שלי תמשך ביתר שאת ב"רחובותי", המקום בו הכל התחיל. זו תחושה של חזרה לבית שהייתי שותפה להקמתו, בנייתו והייתי פעילה בו במהלך 5 השנים האחרונות. אני מכירה את מתן דיל שנים רבות, הוא מכיר אותי ואת האני המאמין שלי ולכן החיבור, שבראייתי הוא חזרה הביתה, הוא תמיד מנצח. כעת פני קדימה, לעבר היעדים הגדולים הבאים, ויש לי רבים כאלה".
מה למשל היעדים?
"להיאבק כדי שלכולנו יותר טוב בעיר הנפלאה שלנו. לזהות פערים ולפעול בכל מחיר כדי לתקן אותם. להיות אוזן קשבת לכל הקהלים: צעירים ומבוגרים, עולים חדשים ועולים ותיקים, לזקק את הבעיות ולפעול בנחרצות למציאת פתרונות. בקרוב מאוד אציג תכנית עבודה הנוגעת לביטחון האישי של ילדינו. תהיה זאת הפעם הראשונה בישראל שתעלה דרישה מעין זו, אבל זה צו השעה לפני האסון הבא. אני משוכנעת שיחד עם מתן דיל וחבריי ב'רחובותי' נביא בשורות של ממש הן בנושא הזה והן בנושאים רבים אחרים".
הרבה אנשים מגלים שדווקא מתוך המערכת קשה להגשים את כל השאיפות הפוליטיות.
"אני נכנסת לפוליטיקה עם המון חלומות ומאמינה שאפשר להיות פוליטיקאי ולהישאר נאמן לעקרונות שלך. ביום בו לא אוכל ללכת לפי העקרונות ועל פי צו מצפוני – אמסור את המפתחות. אני מוכנה להילחם על כך שאיכות החיים שלנו ושל הילדים שלנו ברחובות תהיה טובה יותר ואני לא מדברת בסיסמאות. במשך שנים פעלתי והגעתי להישגים חשובים".
"ארצה לייעל תהליכים בעירייה"
ד"ר אביטל ביר
ד"ר אביטל ביר, בת 38, נשואה לאילן, יליד רחובות, ואמא לשלושה. ילידת העיר ותושבת רחובות משנת 2004. מתמודדת למועצת רחובות מטעם סיעת הבית היהודי.
ד"ר ביר מנהלת בתחום האתיקה במחקר קליני לתרופות מצילות חיים בבית חולים בלינסון, מרצה בתחום, פעילה חברתית ומקדמת חקיקה וטיפולים רפואיים חדשניים בישראל. בעלת תואר דוקטור ממכון ויצמן ותואר שני במנהל עסקים. בין פעליה הציבוריים הבולטים: מובילת קהילת "פסיפס צעירים" ברחובות למען חיבור משפחות צעירות דתיות וחילוניות, יזמת חברתית המפתחת תעסוקה איכותית לאוכלוסיות מוחלשות, חברה בשותפות בין הקהילה היהודית במיניאפוליס וקהילות שונות ברחובות, חברה בוועד בית הספר תחכמוני בין השנים 2012-2018.
על האג'נדה שלה מספרת ביר: "אני פועלת לחיבור בין דתיים וחילוניים וליצירת מסגרות פנאי תומכות לצורך כך (צהרונים משותפים, תנועות נוער, ועוד). כמו כן אני עוסקת בקידום פרויקטים תרבותיים בנושא חיבור קהילתי, ליצירת קשר מכבד ומעצים בין שני המגזרים וגם בין קבוצות דתיות שונות – שמרנים וליברלים".
מה תרצי לקדם בקדנציה הקרובה?
"ארצה ליצור מענה מנהלי וארגוני לשכונות החדשות ולייעל תהליכים בעירייה. כשאבחר הסיעה עליה אני מנויה – הבית היהודי (טב בקלפי), תבקש לקבל את תיק שיפור פני העיר או האחזקה ותיק החינוך כמובן. כך אוכל לתרום מניסיוני העשיר ולנהל בתיקים אלו תהליכים בצורה מיטבית.
"בכל הנושא של בטיחות במוסדות החינוך, למשל, יש צורך להוסיף דפיברילטור לכל מבנה. בכל הנושא של המרחב הציבורי בעיר יש להוסיף ריאות ירוקות, מזרקות לפארקים וכדומה, על מנת להביא משפחות עם ילדים לגור בשכונות הוותיקות. אפעל לקחת חלק משמעותי בכל הנושא של אקולוגיה ומיחזור. אני גם רואה סביבי צורך גדול בכל הנושא של חניה בעיר והייתי שמחה לטפל בו. אשמח להוביל מהפכה ולקדם חניה חינם בשעתיים הראשונות של החניה לתושבים, על פי מדבקת תושב ייחודית. בנושא של מחיר למשתכן, אפעל כדי להכניס למועצה תכנית נוספת למען קידום הנושא".
"מתכננת להמשיך לפעול למען מצוינות בחינוך"
אורית שרגאי
אורית שרגאי, יו״ר הנהגת ההורים העירונית ברחובות לשעבר, הצטרפה לזהר בלום ולסיעת ״החינוך בראש", שם היא ניצבת במקום השלישי.
שרגאי, פעילה מרכזית בהתנדבות במשך 20 שנים בהנהגות ההורים השונות, בעלת ניסיון עשיר בתיווך וחיזוק הקשר בין ההורים לרשות המקומית, במטרה לשפר את המענה של מערכת החינוך העירונית לילדי רחובות. כיו"ר הנהגת ההורים ברחובות הובילה שרגאי הובילה קידום תהליכים משמעותיים מאוד, כגון: צירוף נציגי הגנים להנהגה העירונית, הנגשת שירותי תשלום בכרטיסי אשראי בבתי הספר היסודיים, מתווה הצהרונים ויישום חוק ניצנים, יצירת שיתופי פעולה סדירים עם הרשות המקומית, הקמת אתר עירוני להנהגת ההורים ועוד שלל פעילויות שכל הורי רחובות נהנים מהם בכל יום. תהליכים אלו דרשו עבודה מאומצת מול החברה העירונית ורשת חוויות, על מנת לקבל את המתווה המיטבי לטובת ילדי העיר. במסגרת פעילותה בהנהגת ההורים הארצית, ייצגה אורית את הורי וילדים רחובות נאמנה, הייתה פעילה בהקמת הפורום, חברת הנהלה בו וחברה דומיננטית בוועדות השונות (צהרונים, חופשות, פולין, השאלת ספרים).
אורית, מה בכוונתך לקדם בקדנציה הקרובה?
"בקדנציה הקרובה אני מתכננת להמשיך לפעול למען מצוינות בחינוך, קידום הכנה לגיוס משמעותי לצה״ל, וטיפול ושילוב בקהילה של ילדים עם צרכים מיוחדים".
"גדלתי על מורשת הליכוד"
עו"ד אורלי חיה מצרפי
עו"ד אורלי חיה מצרפי, בת 56, נשואה ואימא לבן אחד, מתמודדת למועצה מטעם רשימתו של ראש העיר רחמים מלול – מח"ל. אורלי, בעלת משרד עורכי דין פרטי, הינה פעילת ציבור מוכרת ובת למשפחה שורשית מוותיקי העיר רחובות כבתו של עובדיה ברזילי ז"ל, איש אצ"ל ופעיל ליכוד לשעבר, אשר קורותיו מונצחים במכון ז'בוטינסקי. אורלי עצמה פועלת בתחום הציבורי ואף בתחום החינוך, מתנדבת ומסייעת רבות לציבור.
אורלי חיה מצרפי: "גדלתי על מורשת הליכוד. בעבר הייתי פעילה בקידום מועצת הנוער, כיהנתי כיו"ר ועד שכונה והייתי חברת מרכז וחברת מועצת סניף. לקחתי חלק פעיל בפעילות לקידום העיר. עשינו פעילות בהתנדבות של קייטנה לאימהות וילדים, עבדתי כמורה וכיום אני גמלאית של משרד החינוך. אני רואה לנגד עיניי את חשיבותה הרבה של התרומה הציבורית ואת עתידה של עירנו".
באילו נושאים תרצי להתמקד בקדנציה הקרובה?
"ברצוני לתרום ולקדם את העיר בתחומי התרבות והחינוך. לפתח ולתת מענה למצוינות מחד, ומאידך לתרום ולקדם את כל רבדי החינוך ולבנות תכנית אב מנחה על מנת לפתח ולתרום לקידום החינוך בכלל. אשמח לטפל בכל נושא חברתי, לרבות בנושאי הפיתוח של עירנו בתחום הבנייה, למשוך אוכלוסייה צעירה לעירנו ולהפכה לעיר הנחשקת והאטרקטיבית ביותר".
רוצים להישאר מעודכנים אחר כל הידיעות החשובות ברחובות?
הצטרפו לקבוצת הווטסאפ של "ערים"
הורידו את אפליקציית "ערים רחובות" באנדרואיד
הורידו את אפליקציית "ערים רחובות" באייפון
תגובות