ילדים וילדות בני עשר מרחובות ומגדרה הותקפו על ידי בני נוער בשכונת ג'ואריש שברמלה, במהלך סיור שנערך באחד מימי שבת בחודש נובמבר במסגרת החוג לסיירות של קק"ל.
ל"ערים" נודע כי במהלך האירוע שתי קבוצות הסיירים, שמנו כ-50 ילדים, עברו בשטח בנייה בשכונת ג'ואריש. בני נוער מקומיים, שחלקם היו רכובים על סוסים, עברו במקום, נטפלו אליהם, דחפו אותם, יידו בהם אבנים והיכו אותם. אחת הילדות אף הותקפה מינית והזעיקה את אביה באמצעות הודעה בווטסאפ. ילדה אחרת נדחפה והופלה, כאשר היו ילדים שקיבלו בעיטות בבטן, בפנים ובברכיים, ועל ראשו של ילד אחד הונחת מדף מברזל.
שתי הקבוצות שהותקפו הודרכו על ידי בני נוער כבני 17 ועל ידי מבוגר מלווה. האירוע הסתיים כשתושבי השכונה ראו את המתרחש, התערבו והזעיקו משטרה. חלק מההורים שקיבלו הודעות וטלפונים מילדיהם הגיעו לאסוף אותם, בעוד שאר הילדים המשיכו בסיור. גם אלה וגם אלה סבלו לאחר האירוע מחרדות, התפרצויות בכי, נדודי שינה וסיוטים, וחלקם פנו לטיפול פסיכולוגי.
מעדויות שמסרו ההורים, המסתמכות על מה שסיפרו להם ילדיהם על האירוע, עולה תמונה קשה. אביה של הילדה שהותקפה מינית מתאר ל"ערים" מה עבר על בתו ומה עבר עליו כששמע על מה שקורה בזמן אמת.
"שלחנו אותה לטיול סיור פעם ראשונה בחיים", משחזר האב. "קנינו לה נעלי שטח, מילאנו לה את התיק בנענע, לואיזה וכל מה שצריך לתה בשטח. קיבלנו הנחיה שעדיף לא לשלוח אותם עם טלפונים, אבל לאשתי היה איזה אינסטינקט והיא שמה לה טלפון טעון בתיק. הורדנו אותה ליד בית העלמין ברחובות, כי משם התחיל המסלול, והלכנו לארוחת בוקר אצל חברים. פתאום אשתי מקבלת טלפון מהבת. אני עונה לה ואני שומע רעשים, התרחשות וקולות של מצוקה, ואחר כך ניתוק. טלפנתי מיד והבת ענתה לי בקול קטוע 'אבא, אני לא יכולה לדבר, אני אשלח לך ווטסאפ'. ואז אני מקבל ווטסאפ – טראומה של החיים שלא יוצאת לי מהמוח: 'אבא!!! ערבים!!!!'. רשמתי לה 'מה?' והיא ענתה לי תשובה נוראית שאני לא יכול לחזור עליה, שתיארה בארבע מילים תקיפה מינית. מי שיראה את ההודעה שלה יבכה".
מה עשיתם לאחר שהבנתם שהילדה הותקפה?
"רצנו לאוטו עם עוד חבר. בינתיים הילדה שולחת וידאו מהסיטואציה. היא התעשתה על עצמה ושלחה לנו גם מיקום בווטסאפ. שמתי את המיקום בווייז והגעתי לאן? לתוך ג'ואריש. אני נכנס ואני רואה נערים על סוסים עם מקלות, ילדים, ניידת עם שני שוטרים מבוהלים, מדריך מבולבל, והמלווה שאומר לי שהכול בסדר ולא קרה כלום, שסתם עשו עניין. והילדה מחבקת אותי רועדת. נכנסו לאוטו ושמנו גז. בדיעבד הסתבר לי מה קרה. בגלל הסיטואציה הילדים כולם ברחו קדימה, הילדה שלי נשארה אחרונה והתקיפו אותה. אף אחד לא ראה כי כולם, כולל המלווה, רצו קדימה. מרוב פחד היא השתנקה ולא היה לה קול, כמו בסיוטים, אז היא לא יכלה לצעוק לעזרה. מצד שני היא לא יכלה להוציא את הטלפון כי זה היה בתיק מאחורה".
ההורים מפנים אצבע מאשימה לעמותת חוג הסיירות ולקק"ל, הארגון שהעמותה משתייכת אליו, בטענה שכל הטיול הזה היה לקוי – מהתכנון של הסיור ועד לביצוע שלו, וגם לאחריו, מאחר ולא נעשתה הסקת המסקנות הנדרשת.
אב של אחד הילדים מסביר: "ההכנה לטיול, אופן ההתנהלות במהלך האירוע ומיד לאחר האירוע, היו כולם מתחת לכל ביקורת. תהליך הפקת הלקחים כלל לא בוצע".
אב אחר אומר: "אנחנו מפקידים בידי האנשים שעובדים בארגון הזה את הדבר הכי חשוב לנו בחיים, ולהם כנראה אין את היכולת המקצועית ואת הכלים לבצע את תפקידם כמו שצריך. לדעתי האנשים האלו לא ראויים לתפקיד שלהם, כי הם מסכנים את הילדים שלנו. המטרה היא לא לבוא ולשרוף את הארגון, אלא לפקוח לאנשים את העיניים".
מה הטענות כלפי הארגון לגבי ההכנה לטיול?
"כבר משלב התכנון לא נעשה סיור הכנה. הסיור שכן נעשה התבצע לפני שנה. במהלך הטיול הסיור עבר בשכונה שעלולה להיות מסוכנת ובאתר בנייה. במהלך האירוע עצמו, רכז האזור לא הגיע למקום גם לאחר שדווח לו על מה שקרה, ולאחר שהקבוצה הראשונה הותקפה הוא לא הזהיר את הקבוצה השנייה ולא מנע ממנה לעבור במקום. הרכז ידע בזמן אמת ונשאר בבית. הוא לא הלך לשטח, לא בזמן האירוע ולא אחרי האירוע. אחד הדברים הכי מזעזעים זה שהוא ידע על התקיפה הראשונה ולא עשה כלום. הוא היה יכול למנוע את מה שקרה לקבוצה השנייה".
ההתייחסות של אנשי העמותה לאירוע, לרבות תגובתו של המנכ"ל זמיר לביא, אכזבה את ההורים ולתחושתם נעשה כאן טיוח ולא חקירה אמיתית. זאת על אף שנערכו עמם מפגשים שכללו גם את מנהלת ורכזי האזור.
במייל ששלח מנכ"ל העמותה לביא זמיר להורים, הוא מסר: "ראשית, ברצוני להביע צער אמיתי על כך שבמסגרת טיול של חוגי סיירות חניכים הותקפו, ספגו חבלות וחניכה עברה תקיפה מינית. האלימות המילולית והפיזית שמתקיימת במרחב הציבורי במדינת ישראל היא בעיה חברתית וציבורית גדולה. את התשובות לטענות שאתם מעלים נתתי בפגישה מסודרת עם כ-50 הורים לחניכים שבחרו לשוחח איתי פנים אל פנים, אך מכיוון שהוספתם וביקשתם שנמשיך לעסוק בנושא, אני מבטיח לכם כי בחוגי סיירות נמשיך לעסוק בנושא, נמשיך לעסוק בבטיחות של החניכים שלנו בקבוצות העבודה השונות בעמותת חוגי סיירות ונמשיך לקיים קשר הדוק ומכבד עם הורי החניכים. צר לי שיצאתם מאוכזבים מהמפגש עם מנהלת האזור, רכזי האזור ומנהל ארגון הנוער. למרות אכזבתכם אני סבור כי הם אנשי מקצוע טובים מאוד ואני לא מפקפק ביכולות שלהם להוביל פעילות בטוחה, פשוטה או מורכבת בשטח. בשל התחושות ההדדיות כי המפגש הראשון לא השיג את התוצאות המבוקשות קיימנו מפגש נוסף".
אחד האבות אומר: "ארבעה ימים לאחר האירוע נערך מפגש בין הורים לבין נציגי העמותה, שמטרתו לברר מה אירע ולשמוע מה נעשה עקב כך בעמותה. המפגש הזה לא היה מוצלח והוביל למפגש נוסף שבו השתתף גם מנכ"ל העמותה זמיר לביא. אחר המפגש הנוסף נשלח מכתב רשמי מטעם ההורים, ובתגובה נשלח להורים מכתב רשמי מאת המנכ"ל לביא. למעשה הארגון מודה בכל מה שקרה ובכל זאת יש מייל מהמנכ"ל שאומר שהכול בסדר, כביכול, ושכולם התנהלו כמו שצריך. מה שהם עושים זה שהם כאילו לא משתיקים את זה וכן מדברים על זה, אבל בעצם כן משתיקים את זה כי בתוך הדיבור על מה שקרה מבחינתם הכול בסדר וכולם פעלו כמו שצריך. הרי בתגובתו לאירוע ולמפגש עם ההורים המנכ"ל זמיר לביא ציין במפורש שילדים הותקפו ושאחת מהן הותקפה מינית, אך עם זאת מאשים במה שקרה את המצב במדינה. בשורה התחתונה המנכ"ל פוטר את אנשיו מאחריות לאירוע. אנחנו חשים שלא הוסקו מסקנות ולא נקבעו נהלי עבודה בטוחים לעתיד, ועל כן אין ערובה או ביטחון שהמקרה לא ישנה ויחזור על עצמו, ואולי אף עלול להיגמר רע יותר".
אב לילד שקיבל במהלך האירוע בעיטה בראשו, מסכם את טענות ההורים: "הטיול תוכנן לעבור בתוך שכונת ג'ואריש, אחת השכונות המסוכנות בישראל, והעובדה שהסיור עובר שם לא הופיעה בחוזר. לא התקיים כל סיור הכנה. הקבוצות עברו דרך אתר בניה פעיל תוך סיכון הילדים. המלווה המבוגר רץ בראש הקבוצה ולא במאסף. המלווים לא היו חמושים, לא מיומנים ותדרוכם הסתכם בכמה שורות שנאמרו להם. הרכז הכונן האחראי נשאר בביתו לאורך כל האירוע, לא הודיע לקבוצה השנייה על התקיפה ואף לא הגיע לשטח בסיום האירוע או הסיור. העמותה לא הגישה תלונה למשטרה. כל זה מוביל אותנו להרגיש שחקירת האירוע לא הייתה מספקת ונעשתה בידי גורם מתוך העמותה, ולא בידי גורם חיצוני שיכול להיות אובייקטיבי. לא נבחנה הכשירות המקצועית של האנשים שעמדו מאחורי האירוע ושהיו אחראים לו, ולא יושמו מסקנות ונקבעו נהלים בכדי למנוע הישנות של מקרה כזה בעתיד".
רוצים להישאר מעודכנים?
חלק מההורים מוצאים הקבלה בין האירוע בג'ואריש לבין אסון נחל צפית שאירע בחודש אפריל השנה, שבו נספו עשרה בנות ובני נוער. באסון הנחל בני הנוער נקלעו לשיטפון במהלך טיול אליו יצאו עם המכינה שבה למדו. מיד לאחר האירוע פתחה המשטרה בחקירת נסיבות האירוע, נחקרו אביב ברדיצ'ב, שהיה המדריך האחראי על הטיול, ויובל כאהן, ראש המכינה. ברדיצ'ב נחקר באזהרה בחשד להריגה וכאהן נחקר באזהרה בחשד לגרימת מוות ברשלנות. שבוע לאחר האירוע הודיע כאהן על התפטרותו.
"רק במקרה האירוע הזה לא הסתיים גם כן במוות", אומר אחד ההורים. "בשני המקרים תכנון לקוי והיעדר הסקת מסקנות וקביעת נוהלי בטיחות לעתיד חברו יחדיו לתמהיל מסוכן. לצערי השאלה היא לא האם זה יקרה שוב, אלא מתי זה יקרה שוב".
מה הציפיות שלכם מהעמותה?
"לעצור מיידית את כל הסיורים והטיולים המתוכננים בחוגי הסיירות בארץ עד לסיום הבירור. לבחון את כושר הניהול והביצוע של המנהלת האזורית ומנהל החוגים ואת התאמתם לתפקידיהם, ולעדכן את ההורים בלקחים שהופקו ובשינויים שיושמו".
מעמותת חוגי הסיירות של קק״ל נמסר בתגובה: "בטיול של חוגי הסיירות קבוצת צעירים תקפה את חברי הקבוצה בין באר יעקב ורמלה. מדובר באירוע חריג וחמור ואנו מטפלים באירוע ברגישות ובכובד ראש. חוגי הסיירות פועלים לתחקור האירוע מול הרשויות המוסמכות, ולמיצוי הדין עם העבריינים. כמו כן, חוגי הסיירות פועלים להפקת כל הלקחים מהאירוע על מנת למנוע הישנותו בעתיד, וכבר החלו בביצוע ריענון של נהלי העבודה והקשר עם המשפחות. העמותה מלווה ומחבקת את בני הנוער שהשתתפו בחוג ובני משפחותיהם ותמשיך לעשות זאת".
רוצים להישאר מעודכנים אחר כל הידיעות החשובות ברחובות?
הצטרפו לקבוצת הווטסאפ של "ערים"
הורידו את אפליקציית "ערים רחובות" באנדרואיד
הורידו את אפליקציית "ערים רחובות" באייפון
משתמש אנונימי (לא מזוהה)
ממש בושה וחרפה.
אמא
מזעזע. רציתי לרשום את הבת שלי וכנראה זה לא יקרה כבר.