תמי טבקמן מאיר, תושבת רחובות, תקבל היום (חמישי) בשגרירות בלגיה אות כבוד מטעם 'יד ושם' ו'בני ברית', בשם סבה ישראל טבקמן שהיה אחד מ-20 יהודים שפעלו במחתרת בבלגיה למען הצלת יהודים. תמי, פסיכולוגית במקצועה, עובדת במכון התפתחות הילד בקפלן, נשואה ואם לשניים. ל"ערים" היא מספרת על אות הכבוד: "יד ושם, בשיתוף עם בני ברית, מקיימים פרויקט להכרה בפועלם של יהודים שהצילו יהודים, בכדי שגם הם ייחרטו בזיכרון לצד חסידי אומות העולם הגויים, שקיבלו הכרה רבה. סבא שלי וחבריו בהחלט סיכנו את חייהם. הם מצאו מחבוא לילדים אצל חסידי אומות עולם שעמם הם היו בקשר והעבירו את הילדים למקומות המסתור, הביאו מזון למשפחות והפיצו שני עיתוני מחאה ביידיש. בנוסף, חברי המחתרת התריסו כנגד הנאצים, כשהם הסתובבו חופשי ברחובות בריסל, חשופים ובלא טלאי צהוב. הם עשו כל מה שיכלו, גם במחיר סיכון חייהם, בכדי לשמור על הרוח".
תמי מספרת על הטרגדיות שהמיטו הנאצים על סבה, וכיצד הוא שרד: "סבא שלי שכל בתאי הגזים ארבעה מילדיו, את אשתו הראשונה, את אביו ואת אחיו. מכל משפחתו שרדו רק אבא שלי ושתי אחיותיו. בני משפחתו של סבא שנותרו בפולין לאחר שהוא היגר ממנה עוד לפני המלחמה – דודים, בני דודים ואחיינים, נרצחו כולם ולא נותר מהם איש. סבא הצליח להסתתר כל שנות הכיבוש בבריסל, כשהוא מסתובב ומשנה מקומות. בשנת 1944 הנאצים תפסו אותו ואת אשתו והם נשלחו למחנה מכלן, ששימש כמחנה מעבר ממנו יצאו המשלוחים למזרח אירופה. אז כבר החלה הפלישה של בעלות הברית והמשלוחים נפסקו, אך אשתו לא שרדה".
ישראל טבקמן ז"ל
הסב, ישראל טבקמן, עלה לישראל בשנת 1949 ונפטר כשהוא בן 90, לאחר שנים של פעילות ציבורית בבלגיה ולאחר מכן בארץ. תמי מספרת על הקשר הנפלא שהיה לה עם הסב: "הוא התייחס אליי כאל תכשיט, היה קורא לי סיפורים וקונה לי מה שאני רוצה. בפורים הוא היה מביא לי אוזן המן ענקית מלאה בפרג. אני, הנכדה שלו, הייתי מבחינתו התקומה והחיים בארץ ישראל. הייתי מאוד קרובה לסבא וביליתי בביתו המון. הייתי ילדה שסיפרו לה הכול, את כל תולדות המשפחה, על האחים של סבא וסבתא שלי, על האחים של אבא, שמעתי כל סיפור וסיפור והפכתי לארכיון של המשפחה".
תמי ביום חתונתה, לצד הסב ישראל בהיותו בן 90
תמי בטקס ביד ושם
לשאלה איך הצליח סבא להמשיך בחייו אחרי השואה והאובדן האישי הגדול, עונה תמי: "הוא נכנס ישר לקלחת של פעילות ציבורית. אחרי המלחמה, ועד שעלה לארץ בשנת 1949, הוא נשאר בבלגיה בכדי לעזור לפליטים וניצולים והיה פעיל בוועד ההצלה. הוא גם שיכן יתומים בביתו עד לעלייתם לארץ. בארץ היה פעיל בכל מיני ארגונים, שימש כיו"ר יהדות בלגיה ביד ושם, ולאחר מכן כנציג יהדות בלגיה בקונגרס היהודי הציוני. בהמשך הוא וחברים נוספים הקימו ארגון שנקרא ספריית י. ל. פרץ ביידיש. הוא כתב טור יומי בשני עיתונים שיצאו בארץ בייידיש, והוא גם כתב שני ספרים ביידיש על מה שקרה במלחמה עצמה ועל מה שקרה לאחריה. קראתי את הראשון מביניהם. את השני היה קשה לי לקרוא".
רוצים להישאר מעודכנים?
איך את חושבת שסבא היה מגיב על אות הכבוד שתקבלי בשמו?
"אני חושבת שהוא היה מתרגש ושמח. הוא אדם שתמיד עשה דברים שלא על מנת לקבל תמורה והעמיד את טובת הציבור והקהילה בראש, אפילו לפני טובת המשפחה".
אביה של תמי, לייבקו אריה טבקמן, שרד גם הוא את המחנות ואת צעדת המוות. אחיה ואחותה הסתתרו במנזר. תמי מספרת: "כשאבא שלי הגיע לארץ והכיר את אמי, הוא היה ניצול מחנות שבור ועצוב, רזה כמו שלד אחרי ששרד את צעדת המוות ואחרי שאיבד את אשתו הראשונה וארבעה אחים. אחי ואחותי, שני ילדיו, התחבאו במנזר והיו חלק מהילדים שהצילה חסידת אומות העולם הבלגית המפורסמת, אנדרה גלן, שאספה ילדים והעבירה אותם למחבוא במשפחות נוצריות ובמנזרים. היא המשיכה לבקר אותם ולדאוג להם גם אחר כך".
אחיה ואחותה של תמי במנזר שבו התחבאו כילדים. בצילום גם חסידת אומות העולם אנדרה גלן
אביה של תמי, לייבקו אריה טבקמן
גם הדוד של תמי, מאיר טבקמן, בנו של הסב ישראל, היה גיבור יהודי שאת מעלליו תמי הכירה מהסיפורים. כשתמי הגיעה לסיור באושוויץ, היא נדהמה לגלות כי דודה נחשב בבלגיה לגיבור מלחמה: "הדוד שלי היה אחד הצעירים שפעלו במחתרת היהודית הבלגית. הם הצליחו לעצור בנשק רכבת שממנה נמלטו כ-230 יהודים. דודי ברח משלושה משלוחים, עד שלבסוף נלכד ונרצח באושוויץ. אני הכרתי אותו מהצילומים ומהסיפורים וכשביקרתי באושוויץ נכנסתי לביתן הבלגי ובקומה השנייה גיליתי לתדהמתי הגמורה קיר שלם שמוקדש לדוד שלי עם כל מה שהוא עבר שהכרתי מהסיפורים. יש שם צילומים, מסמכים וציון המשלוחים שמהם ברח. כשראיתי את זה פרצתי בבכי".
דודה של תמי, מאיר טבקמן, בתמונה שנמצאת על קיר ההנצחה לזכרו בביתן הבלגי באושוויץ
רוצים להישאר מעודכנים אחר כל הידיעות החשובות ברחובות?
הצטרפו לקבוצת הווטסאפ של "ערים"
הורידו את אפליקציית "ערים רחובות" באנדרואיד
הורידו את אפליקציית "ערים רחובות" באייפון
תגובות