אוראל צברי: "רוב הדמויות שאני עושה הן מהחיים האישיים שלי. אני מכניס את הז'רגון המרמורקי שלי, אני 'מתהבל' עם כל המילים שאני מביא מהבית ואנשים וילדים עפים על זה"

אוראל צברי (25), קומיקאי וחקיין מבריק וקורע מצחוק משכונת מרמורק שברחובות, נסק באחרונה למעמד של כוכב בקנה מידה ארצי. אם ברשת הוא כבר מזמן נחשב למישהו שקשה להתעלם ממנו, בחצי השנה האחרונה הוא גם מופיע בשלל תוכניות טלוויזיה, דוגמת "מה נסגר" עם רועי בר נתן, "אופירה וברקו", "שישי בבוקר" עם גלית ויואב, ועוד.

צברי, שמיוצג על ידי spot ייצוג אומנים, נמצא על בסיס קבוע בערוץ של כוכב הילדים קווין רובין. עוד יצר סדרת רשת עם דמויות מקוריות בשיתוף עם שרוטונים, בשם ״משאל בע״מ״, הייתה לו פינה קבועה בתכנית של אסף הראל בערוץ 10, שם גם עשה את החיקוי המפורסם של צבי יחזקאלי, והוא נבחר להיות החקיין הראשי של מאקו בתכנית הדגל 2025. ביום העצמאות כיכב צברי בעיר מגוריו, רחובות, כשהנחה לצד אילנית לוי את הבמה המרכזית בגן המייסדים. כקדימון לחגיגות העצמאות, הוא שחרר ביחד עם עיריית רחובות סרטון של אירית מזכירת העירייה, דמות שהמציא וגילם, בהשתתפות ראש העיר רחמים מלול. לא במקרה כשהוא הולך ברחוב עשרות ילדים מבקשים לעשות איתו סלפי.

אוראל, נתחיל דווקא מהסוף. איך קרה שהוצאת לקראת יום העצמאות את הסרטון עם ראש העיר רחמים מלול והנחת את הבמה המרכזית בגן המייסדים?

"קודם כל, היה לי כבוד לבוא לעיר שלי ולעשות את מה שאני אוהב. הסרטון הוא משהו שקרה במקרה, אבל אני מאמין שיש יד מכוונת מלמעלה ודברים מתגלגלים. אני לומד תואר ראשון במזרח תיכון ומדיניות חוץ באוניברסיטת אריאל. במסגרת הלימודים יש חובת עבודה מעשית ואני עושה אותה כהתמחות אצל הדוברות בעריית רחובות. באתי לדוברת, אביטל, בערך שלושה ימים לפני יום העצמאות, בכלל בשביל להחתים שעות לסמינר. אמרתי לה 'בואי נהבל את ראש העיר, נעשה סרטון שמסביר איזה הופעות הולכות להיות ביום העצמאות'. היא זרמה, תוך יום צילמנו ואחרי יומיים ערכנו את הכל. בערב החג בגן המייסדים הייתי אמור להיכנס בפריצות קטנות ולהציג את אילנית בקטנה, אבל הייתה זרימה והיא הציעה שאנחה איתה את כל הערב. היא הייתה מקסימה וייאמר לזכותה שהיא מותק".

אוראל צברי ואילנית לוי בבמה המרכזית ביום העצמאות (צילום: אולפני רחובות)

אתה מאוד אוהב את רחובות וקשור לעיר. מה יש ברחובות שכל כך מושך אותך?

"אני פטריוט של רחובות ומאוד אוהב את רחובות. כל החברים אומרים לי בוא לגור בתל אביב, אבל זה פחות מדבר אלי. קודם כל המשפחה שלי פה, החברים, וכמובן הפועל מרמורק. רחובות זו עיר שיש בה הכול. גרתי שנה בראש פינה ובאריאל בתור סטודנט ואין לך שם כלום. בשביל כל סידור אתה צריך לנסוע רחוק. זה גרם לי עוד יותר להעריך את העיר כשחזרתי. יש בה ברים, מסעדות, קניון, צומת בילו והיא מטר מתל אביב וירושלים".

אוראל צברי ורחמים מלול בבמה המרכזית ביום העצמאות (צילום: אולפני רחובות)

הזכרת את הפועל מרמורק, ואתה גם הכרוז של הקבוצה. כיצד התחיל הרומן, או יותר נכון הנישואין להפועל מרמורק?

"הפועל מרמורק זה הקשר הכי חזק שלי היום לרחובות. תמיד הייתי שואל, מתעניין, אבל לא הלכתי למשחקים. בעונה שעלינו ללאומית אמרתי לחבר 'אתה חייב לקחת אותי למשחק' והלכתי איתו. על המשחק הראשון התאהבתי. בשנה האחרונה אני הכרוז של הקבוצה ואני מקווה שאהיה גם בעונה הבאה ושנישאר בליגה".

מה מעסיק אותך כיום כקומיקאי?

"בחודשים האחרונים נכנסתי לתחום של הוולוגים של יו-טיוב, שזה עולם ומלואו. שם נמצאים בני הנוער היום. התחברתי לקווין רובין, שהוא כוכב ילדים ונוער ענק, והוא עושה ולוגים. בעבר שיחקנו יחד באיזו סדרה בערוץ הילדים והתחברנו, היה לנו אחלה של קונקשן. לפני שלושה חודשים הוא פתח ערוץ חדש והציע לי להצטרף אליו. כמעט כל סרטון מגיע ל 100, 200 אלף צפיות, והיו לנו גם סרטונים שהגיעו לחצי מיליון צפיות. זה מטורף. אני רואה את זה כשאני הולך לקניון ברחובות. ילדים מזהים אותי ומבקשים סלפי".

מאיפה מגיעות הדמויות שאתה ממציא?

"רוב הדמויות שאני עושה הן מהחיים האישיים שלי. אני מכניס את הז'רגון המרמורקי שלי, אני 'מתהבל' עם כל המילים שאני מביא מהבית ואנשים וילדים עפים על זה. אירית, למשל, היא אחת שבאה לעשות בלגן בעירייה. היא לא פוליטיקלי קורקט והיא אומרת את מה שבא לה. כשהיו זיקוקים ביום העצמאות והנחיתי בתור אירית, אמרתי: 'הנה הארנונה שלנו בשמיים. הנה הארנונה של מרץ. איזה יופי הארנונה של פברואר'. גם נהג מונית השירות מהשרוטונים הוא אחד שאני מכיר מכאן, מרחוב הרצל, ליד בנק דיסקונט. זה שאחראי לסדר לכולם. אני מכיר את כל הנפשות הפועלות ברחובות. יש לי המון משפחה במרמורק, אני חצי תימני וחצי אשכנזי. אמנם לא נראה תימני, אבל צברי".

אוראל צברי בדרך למשחק של הפועל מרמורק (צילום: יוסי סוריק)

איך אתה בונה דמות?

"בתור חקיין אני מאוד אוהב לשים לב לפרטים. לכל בנאדם יש את המבטא המסוים, את האמירה שהוא תמיד אומר. זה היה נכון לגבי המורים שלי, ואחר כך לגבי המפקדים שלי בצבא, וגם עכשיו. כשאני בונה דמות שהיא מהחיים שלי, כמו אירית המזכירה, אז אני בונה סביבה עולם שלם. למשל שהיא חוצפנית ולא אכפת לה מה חושבים, שהיא נשואה וכמה ילדים יש לה. כשאני מחקה מישהו מפורסם שאני לא מכיר אישית אז אני יורד לפרטים חיצוניים".

החיקוי של צבי יחזקאלי הוא אחד המפורסמים של צברי. כעת הוא מספר איך בדיוק הוא נוצר: "בחיקוי של יחזקאלי אני מאוד גאה. בניתי אותו מאפס והכול היה בלייב. זו הייתה בשבילי טבילת האש וגם קיבלתי עליו המון מחמאות. השתתפתי אז בתכנית סאטירה של אסף הראל. יום אחד אסף שאל אותי אם אני יודע לעשות צבי יחזקאלי. עניתי שלא והוא אמר שאנסה. למחרת היה לי מבחן באוניברסיטה, אבל לא למדתי שנייה ופשוט ישבתי לראות סרטונים של צבי יחזקאלי. בלילה שלחתי לאסף הודעה קולית עם החיקוי שיצא לי והוא אומר שזה מעולה ושאפשר לעבוד עם זה. משם התחלתי לשפר לאט לאט, להסתכל על ניואנסים".

יש לך פחד במה?

"תמיד יש את ההתרגשות בהתחלה, גם על במה וגם בטלוויזיה, בעיקר אם אני עושה חומר חדש שעוד אף פעם לא עשיתי, אבל ברגע שאני מקבל את הפידבק הראשוני של הצחוק אני כבר שם וזה כבר זורם לי. כמעט אף פעם לא היה לי פחד במה. ברגע שאני יודע שזה טוב אז הפחד הוא מינורי".

"כמעט אף פעם לא היה לי פחד במה". אוראל צברי (צילום: אולפני רחובות)

כבר בתור ילד ידעת שזה משהו שתרצה לעשות?

"עשיתי חיקויים מאז שהייתי ילד. החיקוי הראשון שלי היה בגיל 6. עברתי ליד הטלוויזיה וההורים ראו נאום של אריק שרון. פשוט קלטתי איך הוא מדבר ועשיתי להם חיקוי. ואז באו עוד חיקויים. תמיד בארוחות המשפחתיות עם בני הדודים הייתי מחקה את אמא ואבא, את הדודים, כולם קלטו את הקטע שלי".

הכישרון הטבעי להצחיק ולחקות היה קיים אם כן תמיד, אבל אחד הדברים שחיזקו את הכישרון של צברי היה טמון בחוויה המעצבת של לגור בחו"ל. כילד, אוראל גר שלוש שנים עם ההורים בשליחות מעבר לים, ואז חזר הביתה, לישראל ולרחובות, לישיבת הדרום.

צברי: "תמיד גרנו ברחובות, למעט שלוש שנים שעברנו לגור בחו"ל, שנתיים בבלגיה ושנה בצרפת. שם למדתי צרפתית, שאותה אני דובר עד היום וקורא וכותב שוטף. לילד שעבר לגור בחו"ל יש חוויות מטורפות והן עיצבו אותי. משם חזרתי ללמוד בישיבת הדרום עם כוחות אחרים. בחו"ל לא הייתה לי את השפה, ולכן גם היה לי קשה להשתלב והייתי יחסית בצד. היה לי הרבה זמן לשבת בבית לשבור את הראש ולהבין מי אני, ודווקא בגלל הקושי פיתחתי את יחסי האנוש שלי ואת היכולות שלי והפכתי לאדם פתוח. לפני כן, בארץ, לא הייתי במרכז ולא הייתי מתויג כבדרן או כמצחיקן. רק כשחזרתי לפה הרגשתי שהמקום של החיקויים ממש מכניס אותי בקלות לחבר'ה בישיבה התיכונית. עם הזמן הפכתי באופן רשמי לליצן הישיבה, בעיקר בזכות החיקויים שעשיתי, של המורים ושל מרגול, שהפכה לכינוי השני שלי".

מתי הגיע הרגע שבו הבנת שאתה קומיקאי ושזה מה שאתה רוצה לעשות בחיים?

"כשהייתי בכיתה י"ב הלכתי לאודישן לכוכב נולד בבנייני האומה בירושלים. זו הייתה פעם ראשונה שעמדתי על במה מול אלף איש, אודישן חיי, והלכתי עם החלום שהיה לי באותו היום – לחקות את מרגול מולה. ברגע שקיבלתי את הפידבק מהקהל הבנתי שזה זה".

אוראל יוצר מערכונים וסרטונים כבר יותר משנתיים, אבל בחצי שנה האחרונה הוא עבר מהפך ונהיה מקומיקאי חובב שיוצר בשעות הפנאי, לקומיקאי במשרה מלאה שחי ומתפרנס מכך.

"עד לפני חצי שנה לא הייתי בלופ של התעשייה", הוא מסביר. "עבדתי בעבודה מסודרת במשרד ולא הייתי בטוח בעצמי כקומיקאי. ההורים תמיד אמרו 'תעבוד בעבודה מסודרת, שיהיה לך מקצוע', אז נשאבתי לזה. הלכתי ללימודים כדי שיהיה לי תואר ראשון, ואז הגיעה הצעה מאוד מעניינת מסוכנות ספוט, שעושים את כל הדיגיטל והוולוגים. ספוט שייכת ל NMC שמחזיקים בכל הסינמה סיטי ונמצאים בבעלות של משה ולאון אדרי. השמות הגדולים שם לא הכירו אותי ולא ידעו מי אני, אבל יונתן חרלפ, חבר טוב שנכנס לעבוד שם בתור אחראי תוכן, אמר להם 'תחתימו אותו, זה קלף שלי שאני רוצה אותו אצלי'. על זה נאמר: 'כל ילד צריך מבוגר אחד שיאמין בו', והוא האמין בי. מאז רק פרצתי ואני מבסוט על הבחירה הזאת שעשיתי".

אוראל צברי (צילום: מאי סביר)

איך הכרת את יונתן חרלפ?

"את יונתן הכרתי כשעבדנו על השרוטונים לפני יותר משנתיים. אחר כך די עזבתי את התעשייה ועבדתי במשרד, עד שלפני חצי שנה הוא פנה אליי כשנכנס לספוט והתחברנו שוב. ביום שאני אעמוד על הבמה באוסקר ואגיד תודה רבה, זה יהיה ליונתן שמשך אותי ואמר לי 'זה העולם שלך ובזה אתה צריך לעסוק, אתה טוב ואני רוצה אותך איתי'. הייתי צריך את הבנאדם שיבוא ויגיד לי 'אחי, אתה ממש טוב'. אם לא הוא אז הייתי כנראה עד היום עובד במשדר ולא מתעסק במה שאני באמת אוהב.

"אחד השיקולים שגרמו לי לחזור לתחום ולעשות אותו באמת, הוא ההבנה הזאת שעכשיו אני בן 25 ועוד אין לי אישה וילדים ובית לכלכל. ידעתי שאם בגיל 40 אני אסתכל לאחור ואחיה עם התחושה שהחמצתי, שלא נתתי צ'אנס לעצמי למרות שהייתי יכול, אז לא אסלח לעצמי בחיים".

רוצים להישאר מעודכנים?

הורידו את אפליקציית "ערים רחובות" באנדרואיד

הורידו את אפליקציית "ערים רחובות" באייפון

הצטרפו לקבוצת הווטסאפ של "ערים"

עקבו אחרי דף הפייסבוק של ערים

בעולם הבידור ישנן המון עליות ומורדות. איך אתה מתמודד עם זה?

"אני מאוד מאמין בהשגחה מלמעלה, שדברים מסתדרים, ומשתדל להיות חיובי. עשיתי אודישן ולא התקבלתי? לא נורא. מה שחשוב בתחום של המשחק והבמה הוא פשוט להיות חיובי ודברים יקרו. צריך להאמין שאתה טוב ולקוות שהדברים יקרו לטובה. לכל אחד יש תקופות עצובות שלא הכל הולך, אבל לי יש את הפריווילגיה שאני יכול לבחור להסתכל על הצדדים הטובים ולדעת שגם אם לפעמים קשה ולפעמים עצוב, אז זו תקופה וזה יחלוף ויגיע משהו אחר שיסדר את הדברים. הנה, הדמות של אירית התחילה בכלל מלימודים באוניברסיטה ופתאום נולדה אירית המזכירה. פתאום מצאתי את עצמי מנחה את במת יום העצמאות המרכזית עם אילנית לוי ברחובות".

אוראל צברי ואילנית לוי בבמה המרכזית ביום העצמאות (צילום: אולפני רחובות)

אתה מדבר לא מעט על השגחה עליונה. היית מגדיר את עצמך כאדם דתי?

"אני לא אוהב הגדרות. כיום אני פחות שומר שבת, אבל אני מאוד אוהב את המסורת והולך עם אבא בשבתות ובחגים לבית הכנסת התימני במרמורק. אני חולה על זה. גם בהסתכלות לאחור אני מאוד מבסוט שלמדתי בישיבת הדרום והכרתי את החברים שהם חברים שלי עד היום. כך קיבלתי את הערכים שקיבלתי והיה שם הרבה עניין של כבוד בין אדם לחברו".

אוראל צברי ואביו

מה החלום שלך?

"החלום הכי גדול שלי, וזה לא סוד, הוא לשחק בסרטים ובסדרות ולהתפרנס מזה. כקומיקאי, אחת השאיפות הכי גדולות שלי היא להשתתף בארץ נהדרת, ואני חושב שיגיד לך את זה כל קומיקאי וחקיין. ארץ נהדרת מאוד השפיעה עליי בתור ילד בן עשר שגר בחו"ל והקשר היחידי שלו עם ישראל היה דודים שבאים לביקור ומביאים די.וי.די של סיכום העונה של ארץ נהדרת. הייתי מכיר את כל הפוליטיקה הישראלית דרך הצינור של ארץ נהדרת".

מה אתה עוד אוהב חוץ מלהיות קומיקאי?

"אני מאוד אוהב שפות. אני דובר צרפתית וערבית ואוהב גם ספרדית. חוץ מזה אני מאוד אוהב כדורגל, ובמיוחד את הפועל מרמורק, ומאוד אוהב לצאת ולבלות עם חברים, לחוות חוויות. אני לא אוהב להיות בבית יום שלם. זה נחמד שזה קורה לפעמים, אבל אם זה קורה יותר מלפעמים אני משתגע מזה".

מה אתה מאחל לעצמך חוץ מאשר להצליח כקומיקאי?

"זוגיות ואהבה. להכיר מישהי ולהקים משפחה ברחובות – הלוואי. בעיקרון, אני פשוט רוצה ליהנות. ליהנות מהחוויה, ליהנות מהעשייה. שלא יימאס אף פעם והשמיים הם הגבול".

יש משהו חדש שאתה עובד עליו ושכבר אפשר לצפות לו?

"ממש בקרוב תתחיל תוכנית מערכונים מקוריים ביו-טויב, שיונתן חרלפ כתב. השבוע כבר צילמנו שני מערכונים ראשונים עם דמויות קורעות. יצרנו קאסט מוביל של קומיקאים מהרשת, שכולל את גל זהבי, עמנואל לוי ולישי סלמאן. אלו חבר'ה מאוד כישרוניים ומצחיקים בטירוף. זה הולך להיות קורע מצחוק".

רוצים להישאר מעודכנים אחר כל הידיעות החשובות ברחובות?

הצטרפו לקבוצת הווטסאפ של "ערים"

הורידו את אפליקציית "ערים רחובות" באנדרואיד

הורידו את אפליקציית "ערים רחובות" באייפון