איתי וקנין, בן 7.5 מרחובות, אלרגי לביצים ברמה מסכנת חיים. אחרי ארוחה משפחתית במקדונלדס הוא החל לסבול מתגובה אלרגית ואמו, עדי, הצילה את חייו באמצעות זריקת אפיפן. פוסט שהעלתה לפייסבוק, ובו היא מדגישה עד כמה הזריקה הזו אכן מצילת חיים, זכה לאלפי צפיות, תגובות ושיתופים, ואיתי והאם אף הוזמן לתוכנית הבוקר של ניב רסקין בקשת 12.
האם, עדי, אומרת ל"ערים" כי מאז פרסום הפוסט היא ובנה זוכים לאין סוף תגובות תמיכה וחיזוקים.
בפוסט שפרסמה האם היא משחזרת: "זה איתי, הבן שלי, בן 7.5, אלרגי ברמה מסכנת חיים לביצים. השבוע אכלנו במקדונלדס, מנה שהוא אוכל שם תמיד, חזה עוף בלחמנייה וצ'יפס. במקדונלדס, בצ'יפסרים של הצ'יפס מטגנים רק צ'יפס (מנות אחרות מטגנים בטמפרטורה אחרת ובזמן אחר, בצ'יפסרים אחרים), ולפי הרכיבים שעל האריזה בסניפים אין ביצים בלחמנייה.
הייתי עם שלושת הילדים שלי, הראל בן 4.5 ואופיר בת 1.5. הדרך חזרה הביתה היא נסיעה של 10 דקות, איתי יושב במושב האחורי באמצע. תוך כדי נסיעה, אני רואה במראה שהוא לוקח את הערכת עזרה ראשונה שלו ומוציא משאף ונטולין. אני שואלת אותו למה הוא מוציא ונטולין והוא אומר שקשה לו לנשום. בראש אני חושבת כמה זמן עבר מהארוחה (20 דקות – חצי שעה), מסתכלת על השעון, יודעת שעוד 6 דקות אנחנו בבית. באלרגיה מסכנת חיים תגובה אלרגית יכולה להתדרדר למוות תוך 7 דקות. מתקשרת לבעלי, אומרת שיחכה לנו למטה, ממשיכה לנסוע, עוברת עוד דקה ואיתי מתחיל לבכות מכאבי בטן. העברתי הדרכות על אלרגיה ואיך צריך לנהוג עשרות פעמים: לצוות בית הספר, לסייעת שמלווה אותו, לסייעות שהחליפו אותה, למשפחה הקרובה ובעצם לכל המעגל שמקיף אותו.
אני יודעת שתגובה של 2 מערכות גוף היא תגובה קשה, שמחייבת זריקת אפיפן. מבינה שאין לי ברירה ולמרות שאני עם 2 הילדים האחרים שלי חייבת להזריק לו עכשיו. עוצרת בחניה צדדית, מעדכנת את אלון בעלי שיגיע אליי. מסבירה לאיתי שאצטרך להזריק לו. הוא מפחד ומתחנן שלא אזריק לו, שם את היד על הירך. הלחץ מקשה עליו לנשום עוד יותר. מסבירה לו שאין לנו ברירה. אח שלו הקטן מדבר איתו מהמושב האחורי. איתי מסובב את הראש, מזיז את היד מהירך ואני מזריקה לו. סופרת בקול 1,2,3 ומוציאה את המזרק. איתי צורח לשמיים, אחיו והקטנה מתחילים לבכות מהבהלה ואני מתקשרת למד"א אלון מגיע, מרגיע אותו, תוך 3 דקות גם מד"א מגיעים, נותנים לו חמצן ואנחנו טסים לבית חולים.
בבית החולים נשארנו להשגחה 6 שעות וחזרנו הביתה בריאים ושלמים. להורים לילדים אלרגיים, לסייעות ולצוות חינוכי: תדעו ש-3 שניות הספיקו למזרק. הוא התרוקן לגמרי. הזריקה כואבת, גם אחרי, אבל ההקלה הייתה כמעט מיידית. הזריקה הזו אכן מצילת חיים.
הבוקר איתי שאל אותי אם העליתי לפייסבוק תמונה שלו וסיפרתי שהוא גיבור. המחשבה הראשונה שלי הייתה שאני לא כותבת פוסטים בפייסבוק, אבל אז חשבתי שהוא צודק, שהוא באמת גיבור, ושהנושא כל כך חשוב ויש אנשים שלא תמיד מבינים כמה לילדים עם אלרגיה מסכנת חיים האלרגן הוא פשוט רעל שיכול לגרום למוות מהיר. אז הנה התמונה שלו. זה איתי, הוא הבן שלי והוא גיבור אמיתי!".
רוצים להישאר מעודכנים?
הפוסט המקורי של עדי בנודיס וקנין:
https://www.facebook.com/benodis/posts/10156816188078305
רוצים להישאר מעודכנים אחר כל הידיעות החשובות ברחובות?
הצטרפו לקבוצת הווטסאפ של "ערים"
הורידו את אפליקציית "ערים רחובות" באנדרואיד
הורידו את אפליקציית "ערים רחובות" באייפון
תגובות