מיכל סולומון היא אלמנתו של אלעד סולומון, שנרצח בפיגוע ביישוב חלמיש לצד אביו ואחותו. בעת האירוע הקשה הצליחה מיכל להימלט עם ילדיה הקטנים שהיו אז בני 5, 9 ו-10 לחדר בו שהו עוד שניים מילדיה, בני שנה וחצי בלבד.
סולומון נזכרת באירוע הקשה: "באותה שבת התארחנו בבית של חמי וחמתי. היה הרבה צחוק ושמחה מאחר שתכננו לחגוג את הולדת הנכד החדש במשפחה. כשהמחבל התלבט לאיזה בית להיכנס, הוא בחר בבית של ההורים של אלעד על פני הבית השני בגלל שהוא שמע את הצחוק ואת השמחה. אני הייתי במטבח עם כולם וממש חצי דקה לפני שהמחבל נכנס לבית הלכתי לסלון לשבת עם הילדים שלי. ישבנו מול הדלת״.
אלעד סלומון ז"ל עם שניים מילדיו (צילום: באדיבות המשפחה)
סולומון ממשיכה: ״בגלל שהמחבל היה כל כך חדור מטרה, הוא פתח את הדלת ופנה ישר למטבח שממנו בקעו קולות הצחוק, למרות שהייתי מולו. ראיתי אותו פונה למטבח וכשהוא הרים את היד ראיתי שהוא מחזיק סכין. זאת הייתה שנייה אחת שהרגישה כמו נצח. בשלב הזה שלושת הילדים שלי היו צמודים אליי ובצעקה שקטה ביקשתי מהם לרוץ למעלה כשארבעתנו רצים מטר מהגב של המחבל.
״תוך כדי הריצה אני שומעת את הצרחות והקולות. נכנסנו לחדר בו התאומים שלי ישנו וביקשתי מילדיי להישאר בשקט מוחלט בחושך. בזמן שעבר התחלתי להבין שהפיגוע קורה בתוך בית סגור ואף אחד לא יודע מזה, וכך החלטתי לצאת. כשפתחתי את הדלת בשקט ראיתי את חמותי כשהיא דקורה בגבה. בשלב הזה התקשרתי למשטרה להזעיק עזרה״.
עד שהמשטרה הגיעה, המחבל הספיק לדקור את יוסי ואת חיה סולומון, אביו ואחותו של אלעד. ״בעלי הסתער על המחבל כשהוא חשוף, בעוד המחבל היה עם הסכין. במאבק שנמשך כמה דקות בעלי הצליח בסופו של דבר להוציא מהמחבל את הסכין, אבל זה היה מאוחר מדי״.
בתום אותו מאבק עם המחבל, נדקר אלעד בפלג גופו העליון והתמוטט. האירוע הסתיים כשכאחד השכנים ובנו החייל שמעו את הצעקות. ״הם לקחו נשקים ובזמן שהמחבל דקר את חמי, החייל ירה בו דרך החלון. לאחר מכן הוא נכנס לבית לוודא שאין מחבלים נוספים.
״כשהאירוע הסתיים התבקשנו לחכות בחדר. אמרתי לילדים שאני חייבת לרדת למטה. ידעתי שיהיו מראות קשים, אבל הייתי חייבת לדעת מה תוצאות האירוע. שאלתי את הילדים מה אני יכולה לעשות כדי שהם יישארו למעלה ולא ייצאו מהחדר. הם היו גיבורים אמיתיים ורק ביקשו שאדליק את האור. כשירדתי למטה ראיתי את התוצאות הקשות אבל הייתה לי תקווה שיצליחו להציל אותם״.
סולומון מספרת על ההודעות שהופצו באינטרנט ועל הדיווחים של אתרי החדשות, שגרמו לה לקוות שבעלה נפצע ועודנו חי: ״נחשפתי לחדשות בפלאפון. סיפרו על 2 הרוגים ופצוע. זה לא היה ודאי ובכל הזמן הזה ניסיתי להבין אם הוא מת או לא. רק אחרי שעה וחצי הפרידו אותי מהילדים ומסרו לי את ההודעה״.
סולומון מספרת שמרגע ההודעה הקשה היא החליטה לפתוח דף חדש בחיי המשפחה: ״יש דף חדש ודף חסר. יש פה משהו מורכב לעומת אירועים אחרים. הילדים חווים גם את היתמות וגם את הטראומה מהאירוע עצמו. הם שמעו וראו חלק מהדברים.
״אלעד מאוד נוכח בבית מבחינת הסיפורים. לפני שנה עברנו דירה וחזרתי עם הילדים לעיר ילדותי -רחובות. בבית החדש הקמנו קיר זיכרון, קיר שמח, לא עצוב. בקיר יש מסך עם תמונות מתחלפות של כל החיים השמחים שהיו לנו איתו. על הקיר מתנוסס פסוק מספר דברים – 'כנשר יעיר קנו על גוזליו ירחף', שאומר שהנשר, בניגוד לעופות אחרים, לוקח את גוזליו על הכנפיים שלו ולא ברגליו, כדי שאם ינסו לפגוע בו לא יצליחו לפגוע בגוזליו. אני מרגישה שהפסוק הזה מתאים לנו והוא גם חקוק על המצבה. אלעד בחר להגן על המשפחה שלו ולהילחם בגוף שלו והוא סוג של נשר״.
משפחת סלומון לפני הפיגוע (צילום: באדיבות המשפחה)
איך מצליחים לשדר לילדים אופטימיות אחרי אירוע טראומתי כזה?
״היום הילדים שלי הם ילדים שמחים. אמרתי להם שחווינו את הטרגדיה הכי גדולה שיכולה לקרות, אבל אנחנו תמיד מסתכלים על הנס שקרה. בפיגוע הקשה הזה יכלו גם להיות עשרה נרצחים נוספים. אני בוחרת לראות את הנס שקרה לנו, את זה שלא נפגענו ושחמותי הצליחה לשרוד, כי זה לא ברור מאליו. אין ספק שיש קושי מאוד גדול ביתמות ובאירוע הזה, אבל אנחנו בוחרים להסתכל על מה שיש.
״הנטייה הראשונית היא להתמודד עם המצב בשביל הילדים, אבל עם הזמן מבינים שצריך לעשות את זה בשביל עצמך. צריך לבחור בחיים״.
מיכל סלומון והילדים (צילום: באדיבות המשפחה)
רחמים מלול נואם במהלך מסיבת יום ההולדת של רעות סלומון
רוצים להישאר מעודכנים?
סולומון מספרת על חגיגת בר המצווה של בנה הבכור: ״לפני חודש חגגנו לאבינועם בר מצווה. זה היה מאוד מורכב, כי אירועים כאלה מבליטים את החוסר, אבל בסופו של דבר בחרנו לעשות אירוע בשמחה רבה. היו שם אנשים קרובים ששמחו איתנו ולא הפכו את החגיגה לאירוע זיכרון״.
במקביל, סולומון משמשת כחברת ועד הנצחה בארגון פעולות איבה. על כך היא אומרת: ״כבר שנים שהארגון מבקש היכל הנצחה ולפני כמה חודשים הוחלט על הקמת היכל. אני מאוד רוצה שזה יקרה״.
רוצים להישאר מעודכנים אחר כל הידיעות החשובות ברחובות?
הצטרפו לקבוצת הווטסאפ של "ערים"
הורידו את אפליקציית "ערים רחובות" באנדרואיד
הורידו את אפליקציית "ערים רחובות" באייפון
תגובות