דן חממי, פעיל חברתי מרחובות
מחאת הנכים היא מחאה צודקת. חסימת הכבישים ברחבי הארץ באה לאחר שהנכים מיצו את כל האפשרויות האחרות להכרה במצבם. לא התייחסו אליהם ברצינות וחסימת הכבישים הביאה את מאבקם לתודעה גדולה וחזקה יותר בקרב הציבור. נכון שיש אזרחים ואזרחיות שנתקלים בחסימות הכבישים, בין אם זה בדרכם לעבודה ובין אם זה בדרכם הביתה, ובכך הם נכנסים ללחץ ולכעס, אך בסופו של דבר אני חושב שגם הם מבינים ללבם של הנכים ומזדהים עם מצבם. הרי גם להם לא קל לשכב על האספלט בימי קיץ לוהטים. עם ישראל חייב להשכיל ולהבין מהי אנושיות כלפי מוגבלים. אף אחד לא היה רוצה להיות במקומם. הם חלק מהחברה במדינתנו ונמשיך לתמוך בהם ללא סייג.
רויטל קבסה-פרנס, יזמית חברתית-חינוכית מרחובות
בכל מרחב ציבורי במדינה דמוקרטית יש "מלחמה" בין אג'נדות מתחרות. זו טיבה של הדמוקרטיה. במרחב הישראלי אנו חווים לעתים תשומת לב דלה בחברה האזרחית, בעיקר עקב היותנו מדינה ש"אויבים סביב לה", כזו שצריכה להגן על זכות קיומה במזרח התיכון. יחד עם זאת, עלינו תמיד לשים לנגד עינינו את הגר והחלש. מאוד קשה לצעוק לבד על זכותך לחיות בכבוד כשאתה נכה. כאזרחים לאזרחים שווי זכויות, זו המחויבות שלנו לתמוך במאבק הנכים לקבלת שכר מינימום, על מנת שיוכלו לחיות בכבוד. אני משוכנעת שאם לרגע תציצו מעבר לכתף תראו חבר הלום קרב, בן משפחה המתמודד עם קושי נפשי, או סבתא בכיסא גלגלים שנאבקים בקשיים על היותר נכים. לכך נוסף מאבק כלכלי. אני משוכנעת שעבורם הייתם מוכנים לאשר את החוק הזה. עכשיו תרחיבו את נקודת המבט ובואו נסייע להם. נתחיל ברחובות.
עזרא בסון, עצמאי מרחובות
נכים אשר מנהלים את מאבק על גבם של אזרחי המדינה שמממנים אותם אינו לגיטימי בעיניי. בכל ציבור חלש או מוחלש יש אנשים חזקים שרוכבים על גבם של החלשים. אינני רואה טעם לשלם לכולם תוספת קצבה, במיוחד אם לנכים מסוימים יש הכנסה נוספת. אם הממשלה הייתה דורשת מכל נכה הצהרת הון עם חשבון בנק משלוש השנים האחרונות ולפי הצהרה זו משלמת תוספת לאותם אנשים שבאמת זקוקים לזה, הייתי תומך נלהב במאבקם. כל זמן שזה כולל את כולם, כשבפרונט שמים באמת את החלשים, זה מפריע לי ומקומם אותי. לכן אני לא תומך במאבק הנכים במתכונתו הנוכחית, ובמיוחד לא על חשבון משלמי המיסים.
דובי סלע, מדריך טיולים מרחובות
מבלי להתייחס כאן למידת הצדק של טענות הנכים, לה אינני נדרש ממילא, הרי שהמאבק במתכונתו הנוכחית, דהיינו סגירת כבישים ראשיים ומי יודע מה עדיין נצור באמתחתם, אולי גם נתב"ג, מחטיא לחלוטין את מטרתו. הפגיעה היא בציבור הנהגים והנוסעים שברובם, אני מניח, אוהדים את מאבק הנכים. והנה, לאחר שאדם מעוכב בכביש מספר שעות, הוא עשוי לאבד אהדתו זו. לכך אוסיף ואומר, אל לו לאדם או לקבוצה לקחת את החוק לידיים גם כאשר הוא חש צודק. האם סגירת כבישים ראשיים על ידי כל מי שחושב שנעשה לו עוול הינה מקובלת? להיכן נגיע? איזו אנרכיה תיווצר במחוזותינו? ישנן דרכים אחרות לשבות ולהפגין גם מבלי לפגוע באוכלוסייה הרחבה. ניתן ואף מומלץ למקד את הפעילות, במסגרת החוק, מול מקבלי ההחלטות.
דני מרשה, פעיל חברתי מרחובות
בהתחלת המאבק אכן תמכתי בנכים, ואין ספק שצריך לתמוך בהם וראוי לעזור להם, אך לאחר שהממשלה נתנה להם מענק זה היה מספיק. הם היו יכולים להמתין עם המשך המאבק שנה לפחות ואם זה לא מספיק טוב, אפשר להמשיך להיאבק. לא מוצדק בעיני לחסום כבישים. האזרחים סובלים וזה לא הגיוני לנהוג כך.
תגובות