בבית החולים קפלן 'לא משאירים אבן על אבן'. באחרונה החלו מומחי המחלקה האורולוגית במרכז הרפואי, בניהולו של פרופ' דן ליבוביץ, לבצע פרוצדורה מתקדמת לריסוק אבנים גדולות בכליות באמצעות ניתוח זעיר פולשני. המומחה המוביל בתחום ריסוק האבנים הנו ד"ר יניב שילה, שחזר לקפלן לאחר חמש שנים בפיטסבורג ומביא עמו ניסיון ככירורג בכיר ומומחה לטיפול באבנים בדרכי השתן ולכירורגיה זעיר פולשנית.
ד"ר יניב שילה (צילום: אפרת שררה, בית חולים קפלן)
ד"ר שילה אומר כי באישורם ותמיכתם של מנהל המחלקה פרופ' דן ליבוביץ, ומנהל בית החולים ד"ר קרלוס גרוזמן, ובסיוע אנשי הרכש של בית החולים, נרכש הציוד המתקדם. "הצלחנו להעמיד את התשתית האנושית והטכנולוגית המאפשרת את ביצוע הניתוחים. לאחר הכשרת הצוותים בחדר הניתוח ובמחלקה האורולוגית היינו מוכנים לצאת לדרך והתוצאות לא איחרו להגיע. הפרוצדורה העונה לשם PCNL מאפשרת למעשה הוצאת אבנים גדולות של למעלה משני ס"מ הממוקמות בכליה, דרך פתח זעיר של ס"מ אחד.
איך זה קורה בפועל?
"אנחנו יוצרים נתיב מהמותן לכליה ומרחיבים אותו עד שניתן להעביר 'שרוול עבודה' בקוטר של 1 ס"מ. דרך השרוול מחדירים מכשיר ייעודי השובר את האבנים ושואב אותן החוצה. מבחינת המטופל הכול מתחיל ונגמר בחתך עורי קטן של סנטימטר. בעבר, היו עושים חתך מותני ארוך כדי להוציא אבנים בגודל כזה. העידן האנדוסקופי של ניתוחים להסרת אבנים מדרכי השתן הצעיד אותנו לרפואה מתקדמת המיטיבה עם המטופל. בניתוחים אלה זמן האשפוז מתקצר משמעותית, עוצמת הכאב קטנה וההחלמה מהירה הרבה יותר ומבטיחה חזרה מהירה לשגרה".
מכשיר יעודי השובר את האבנים בכליה (צילום: אפרת שררה, בית חולים קפלן)
האבן לאחר הוצאתה מהכליה (צילום: אפרת שררה, בית חולים קפלן)
מדוע נושא האבנים בכליות הופך יותר ויותר שכיח בקרב האוכלוסייה המערבית?
"כ-10 אחוזים מהאוכלוסייה בעולם המערבי חוו במהלך חייהם אירוע של אבנים בדרכי השתן וזהו שיעור גבוה. השכיחות של אבנים הולכת ועולה באופן ישיר לעליית גורמי סיכון של מחלות המאפיינות את העולם המערבי, כמו: סוכרת, יתר לחץ דם, עודף משקל ועוד. כל אלה מהווים גורם סיכון יחד עם גורמים אחרים להיווצרות אבנים בכליות".
תגובות