השבוע לפני 124 הונחה אבן היסוד לבית הכנסת הגדול. בשנת תרנ"ו (1896), שש שנים אחרי הקמת המושבה רחובות, ביקרה במושבה סימה ברוידא והניחה את אבן היסוד לבית כנסת, אותו הבטיחה לבנות בראש הגבעה שנישאה בקצה רחוב בנימין של היום.
מתחת לאבן היסוד הונח בקבוק זכוכית חתום ובתוכו גיליון נייר, שעליו נכתב: "ה' אלהי ישראל וציון. היום הזה החלונו לבנות בית זבול לך, הוא בית הכנסת ותלמוד תורה במושבתנו, רחובות, אשר הענק הענקת לנו בידך הרחבה. יהי רצון מלפניך אבינו שבשמים, כי יהיה הבית הזה מכון לשבתך לעולמים. ומיסדיו הנכבדים ה"ה האלופים נדיבי הלב רבי יעקב ברוידא ואשתו מרת סימה בת מנוח, עם העומדים בו לראשונה להתפלל, יזכו להרים תפילה לפניך בבית רם ונישא על הר המוריה, אמן".
לוח שיש המוצב בבית הכנסת מציין את שנת בניית בית הכנסת "בונה ירושלים ה' לפרט קטן". בחישוב הגימטריה מתקבלת השנה תרס"ד. עוד מצוין בלוח כי התרומה לבנייה היתה מהגברת סימה ברוידא ואחיה יוסף ליב ועד ימינו בית הכנסת ממשיך להתקיים ולהיפתח לתפילות מדי יום.
עוד ארוע היסטורי שקרה השבוע לפני 118 שנים הוא הקמת גן הילדים הראשון במושבה רחובות.
הגן שכן בתחילה בחדר שנשכר עבורו בבית "מנוחה ונחלה" (כיום רחוב יעקב מספר 17). בשנת 1902 (תרס"ב) נבנה מבנה ייעודי עבורו. הגן נבנה מכספי חברת כרמל שבנתה גם את בית הספר. הגן נמצא ברחוב יעקב, צמוד לבית הספר.
יהודית אייזנברג (לימים הררי) בתו של אהרן אייזנברג, הייתה הגננת הראשונה. גננות נוספות שפעלו בגן לאחר יהודית אייזנברג היו חנה שמרלינג (מיפו), אסתר קיפניס (מיפו – קרובת משפחה של דונדיקוב), חנה וייסמן (דיזנגוף) ודורה סמולצ'ינסקי (מראשון לציון). נשים נוספות שימשו כגננות: אסתר חפץ, חסידה סופר, אסתר זילברשטיין, כולן בנות המושבה, ושושנה חזן, אשתו של המורה והסופר ל. חזן.
החל משנת 1932 העביר גן הילדים בכל שנה, מחזור חדש של תלמידים לבית הספר. אסתר דונדיקוב, שהיתה גננת בשנות ה-20 של המאה הקודמת, הנהיגה מנהג חדש – הגננת הייתה מעבירה בסך את תלמידיה ו"מוסרת" אותם למורה.
אגב, האחיות לבית בלובשטיין, רחל המשוררת ושושנה, שהגיעו לרחובות בימי העלייה השנייה, למדו עברית בגן הילדים, ובדרך זו חשבו ללמוד את השפה במהירות.
השתתפה בהכנת הכתבה: הדס אביב – מנהלת ארכיון לתולדות רחובות
תגובות