ורד עוזיאל

מאכזב לגלות שדווקא בכל הקשור לתופעות הרסניות אנחנו נושפים בעורפה של המעצמה החזקה בעולם

בלא מעט מקרים נגלה שאותה סיטואציה זיכתה אחד בדו"ח ואת האחר באזהרה. דרושים נהלים ברורים, דפוסים קבועים, מודל קבוע ובקרה. לא רק על המטרידים, בעיקר על האוכפים

איך אני אמורה לסמוך על מערכת שלא מסוגלת לספק לעצמה את הדברים הבסיסים ביותר?

בתחילת השבוע פורסם מחקר חדש שחשף את הנתון המדאיג הבא: "גולדברג" שווה יותר מ"אוחיון" בקרב המורים. אלו שאמורים להעביר את המסר כנגד גזענות כנראה לא הפנימו את השיעור עד הסוף

"תודה שבחרתם רכבת ישראל" הוא אחד המשפטים שיותר משעשעים אותי. הרי איזו ברירה כבר השארתם לי? רכבת ישראל או…?

פעם אלו אופניים חשמליים, פעם זה טלפון נייד ופעם זו נסיעת חברים לכנרת. על ההורים בדור הנוכחי קיים לחץ אדיר – מה שגורם להם להיכנע לדרישות ילדיהם אפילו אם הן מסכנות אותם

קמים בבוקר ועוד לפני צחצוח השיניים בודקים את הסלולרי? הטור הזה בשבילכם

פרשת אלאור אזריה היא דוגמה נוספת לכך שההבדל בין הטוב והרע פה מיטשטש

השיח על אורך המכנסיים של בנות בבתי הספר הממלכתיים מתרכז בפן הדתי, אך איש לא שם לב שמדובר בדרך נוספת המייצרת אי שוויון מגדרי

האם בעיר חילונית במהותה השירותים הדתיים הם כל כך רחבי היקף שנחוצים שניים לתפקיד?