מכון ויצמן (צילום: ג'ני גפטרשוסטר)
ראשוני: מדען בכיר ממכון ויצמן נהרג בתאונת ספורט אתגרי
פרופסור ממכון ויצמן, שנחשב לאחד החוקרים המשפיעים בעולם בתחומו, נהרג בעת ששהה בחו"ל במסגרת חופשה שכללה ספורט אתגרי
מכון ויצמן למדע הוא מכון מחקר מדעי בסיסי ורב-תחומי מהמובילים בעולם במדעי הטבע והמדעים המדויקים. המכון הוקם לראשונה כמכון דניאל זיו ב-1934, על ידי ישראל ורבקה זיו לזכר בנם. בשנת 1949 שם המכון שונה לכבודו של ד"ר חיים ויצמן, נשיאה הראשון של מדינת ישראל ומייסד המכון.
למכון ויצמן למדע היסטוריה עשירה של מחקר מדעי שהניב תגליות רבות ומסורת של מדע לטובת האנושות. בנוסף, הוא מכשיר את ההנהגה המדעית העתידית של מדינת ישראל ומקדם חינוך מדעי בקרב תלמידים והציבור הרחב.
המכון מנוהל על ידי מועצה בינלאומית שבראשה עומד יושב ראש נבחר, וכן על ידי מועצת מנהלים שבראשה עומד יושב ראש נבחר. מועצת המנהלים בוחרת את נשיא המכון שממנה את סגן הנשיא, וכן סגן נשיא לפיתוח משאבים, סגן נשיא למנהל ולכספים, וסגן נשיא ליישומים טכנולוגיים.
מכון ויצמן כולל חמש פקולטות: ביולוגיה, כימיה, פיזיקה, מתמטיקה ומדעי המחשב, כאשר הפקולטות נחלקות ל-17 מחלקות מדעיות. לאלה נוספים מדרשת פיינברג, שהיא הגוף האוניברסיטאי של המכון, המכשיר תלמידי מחקר לתארים מתקדמים בלבד. חברת "ידע" של המכון הוקמה בשנת 1959 והיא עוסקת בקידום יישומים תעשייתיים על בסיס המצאותיהם של מדעני מכון ויצמן. מאז הקמתה הייתה מעורבת
פרופסור ממכון ויצמן, שנחשב לאחד החוקרים המשפיעים בעולם בתחומו, נהרג בעת ששהה בחו"ל במסגרת חופשה שכללה ספורט אתגרי
מדעני מכון ויצמן למדע גידלו עוברי עכברים מחוץ לרחם משלב השרשת הביצית המופרית ועד לשלבי התפתחות מתקדמים. השיטה צפויה לספק תובנות חדשות על מומים מולדים והתפתחותיים ובעיות פוריות שונות
מחקר חדש של מדעני מכון ויצמן למדע תיעד את הפעילות המוחית של עיוורים עם תסמונת שארל בונה, ואף תרגם את חזיונותיהם לסרטונים
אחרי שנחתם הסכם מול משרד הבריאות, במכון ויצמן החלו בבדיקות קורונה במעבדה מתקדמת ברמה עולמית, הכוללת מכשירים המסוגלים לבצע זיהוי מהיר ויעיל של גנים
מדעני מכון ויצמן למדע פיתחו פלטפורמה מקוונת המאפשרת ניטור עצמי של חוש הריח במטרה לאתר מקרי קורונה בשלבי התפתחות מוקדמים. חוששים שחליתם? בדקו עצמכם עם חמישה ריחות הנמצאים בכל בית
איך להפעיל מחדש את המשק לאחר המשבר? מדעני מכון ויצמן מציגים מודל מתמטי שעיקרו סגר לסירוגין
לנוכח המצוקה החריפה בביצוע כמות מספקת של בדיקות קורונה בישראל, החליט מכון ויצמן למדע להירתם למשימה הלאומית ולהפעיל בתחומו מעבדות מתקדמות שיבצעו בדיקות קורונה. במקביל, מפתחים מדעני המכון שיטת בדיקה מתקדמת שתתבצע ביעילות רבה ובסיכון מופחת משמעותית
המחקר המדעי והבינה המלאכותית נרתמים לזיהוי וניטור התפשטות נגיף הקורונה בישראל. צוות מחקר שמונה חוקרים בכירים ממכון ויצמן והאוניברסיטה העברית, ופועל בשיתוף פעולה עם משרד הבריאות, קורא לציבור לשתף פעולה ובכך להגדיל את יכולת הניטור, הזיהוי וניבוי התפשטות נגיף הקורונה
מדעני מכון ויצמן זיהו סמנים ביולוגיים שעשויים לנבא את סיכויי ההצלחה של טיפול אימונותרפי בסרטן
"אנסמבל התיאטרון של מכון ויצמן", קבוצת תיאטרון שחוגגת 18 שנים של עשייה, מזמינה את הקהל הרחובותי להצגה "יאקיש ופופצ'ה" של חנוך לוין, בהופעת תיאטרון ראשונה באולם המחודש על שם מיכאל סלע שהחליף את אולם ויקס
למחלקת הילדים במרכז הרפואי קפלן הגיעו מדענים וסטודנטים מהמעבדה לגנטיקה מולקולרית במכון ויצמן, במטרה לערוך עם הילדים גילויים וניסויים מדעיים מעניינים
אלגוריתם שפיתחו מדעני מכון ויצמן למדע יאפשר זיהוי מוקדם של הסיכון לפתח סוכרת הריונית. בעזרת הזיהוי אפשר יהיה למנוע התפתחות סוכרת הריונית באמצעות שינויים בתזונה או באורח חיים
ראש עיריית רחובות רחמים מלול ומנכ״ל העירייה דורון מילברג, ערכו פגישת היכרות עם נשיא מכון ויצמן למדע, פרופ׳ אלון חן, וסגן הנשיא למינהל וכספים, פרופ' אלון הרמלין
מדעני מכון ויצמן למדע צפו לראשונה באלקטרונים הזורמים בתצורה של "נוזל אלקטרוני". הממצאים עשויים להוביל לפיתוח התקנים אלקטרוניים מסוג חדש, שיתאפיינו ביעילות רבה במידה משמעותית בהשוואה להתקנים הקיימים כיום
מדעני מכון ויצמן למדע פיתחו חיידקים שניזונים מפחמן דו-חמצני בלבד ובונים את כל הביומסה של גופם מפחמן שמקורו באוויר. חיידקים אלה עשויים לסייע בעתיד בהפחתת הצטברות גזי החממה באטמוספירה ובמאבק בהתחממות הגלובלית
שמאל, ימין וחוש הריח: מדעני מכון ויצמן למדע גילו כי לכ-4% מהנשים השמאליות יש חוש ריח תקין, אף שאין להן "פקעת הרחה"
מחקר חדש במכון ויצמן עשוי לשפוך אור על הקשר בין גנטיקה להבדלים בין אישיים בהתנהגות. ד"ר אורן פורקוש: "אולי בעתיד נוכל גם להשתמש בתובנות אלה כדי לפתח פסיכיאטריה מותאמת אישית"
חוקרים ממעבדתו של פרופ' רפי מלאך במחלקה לנוירוביולוגיה שבמכון ויצמן מצאו דמיון מובהק בין הדרך שבה מקודדות פנים במוח האדם לבין האופן שבו הן מקודדות במערכות בינה מלאכותית
