פרויקט 'קשת' של 'צו פיוס', בשיתוף עם עיריית רחובות, משלב באותה הכיתה ילדים וילדות דתיים, מסורתיים וחילוניים ומעביר ערכי יהדות שמתאימים לכולם. ילדות וילדי הפרויקט לומדים בכיתות רגילות, אבל נפגשים שלושה בקרים בשבוע לשיעור משותף של מסורת, דת וערכים ולומדים בין השאר על פרשת השבוע ועל החגים.
הפרויקט התמקם לפני שלוש שנים בבית הספר יבניאלי שבשכונת אושיות, אחרי שהתקיים במשך שנתיים כגן בלבד בצפון העיר. הורי הגן רצו שילדיהם ימשיכו עם הפרויקט לתוך שנות הלימודים בבית הספר, ואחרי שפנו לעירייה קיבלו תמיכה מלאה של מחזיק תיק החינוך זהר בלום. בכוחות משותפים של ההורים, ובראשם אורית כחלון יו"ר ועד הורי בית הספר יבניאלי, העירייה וצוות בית הספר בניהולה של רוית חדד חכמו, נפתחה השנה חטיבה צעירה של פרויקט קשת מגילאי גן עד כיתה ב'. הפרויקט שהתחיל בכ-20 ילדי גן צמח לכ-60 ילדים כבר בשנתו השלישית, והביקוש רק גדל.
אלמה שדה עם חברתה תהילה, שתיהן תלמידות בפרויקט קשת
המעבר של פרויקט 'קשת' משכונה בצפון העיר לשכונת אושיות, שנחשבת 'פחות מבוססת' לא היה חלק. היו הורים שהתנגדו לצמיחת הגן בבית ספר באושיות ורצו שימשיך את צמיחתו בשכונה בצפון העיר. למרות ההתנגדויות, כעת הפרויקט מוכתר כהצלחה ובית הספר בניהולה של רוית חדד חכמו התגלה כבית גידול אידיאלי גם בעיני הספקנים.
מחזיק תיק החינוך בעירייה, זהר בלום, וההורים שהובילו את המהלך, ביניהם אורית כחלון ודנה שדה – אם לילדה בכיתה ג' בבית הספר, רואים את הפתיחה של החטיבה הצעירה כהצלחה של הפרויקט ושל הבחירה לטפחו דווקא באושיות.
שדה, שהייתה אחת האימהות שהובילו את צמיחת הפרויקט, מספרת כי בתה נכנסה למסגרת של קשת כשהפרויקט היה בחיתוליו, בזמן היותה בגן. כיום הבת בכיתה ג' והיא ממשיכה בו במסגרת החטיבה הצעירה. דנה עצמה היא בת לרב אורתודוקסי והיא מסבירה מדוע חשוב לה שבתה תקבל חינוך של 'קשת' ולא חינוך דתי סטנדרטי. עוד היא מספרת מדוע חשוב לה שהפרויקט יתקיים דווקא בשכונת אושיות.
שדה: "הפרויקט מפתח את קבלת האחר, את הקבלה שיש ילד שהולך לים בשבת, וזה בסדר, בעוד אנחנו הולכים לבית הכנסת בשבת, וגם זה בסדר. אנחנו יכולים ללמוד ביחד ולשבת ביחד ולדבר. אולי ככה נייצר לנו בעזרת השם חברה טובה יותר, מכילה ומבינה".
דנה שדה, הבת אלמה והאב גדי
איך מגשרים בפועל בין חינוך דתי לחילוני?
"החיבור לדת לא חייב לבוא מתוך ההלכה והציווי, אלא מתוך המשמעות של הערכים, המנהגים והמסורת. מתוך ההבנה מה מסתתר מאחוריהם, מי אנחנו ומה השורשים שלנו, ואיך הם מתחברים למציאות היום. המסורת והשבת יכולים להשתלב באורחות החיים השונים שלנו. כולנו באנו מהם ולא צריכים דווקא לבחור אם אני חילוני או דתי. הבת שלי שומרת בשר וחלב, מנשקת מזוזה ומקיימת עוד הרבה מצוות, אבל היא לא חייבת. זו בחירה שלה".
אם חשובים לך ערכי הדת, למה שבתך לא תלך פשוט לבית ספר דתי?
"אני בת של רב ובאתי ממערכת החינוך הדתי הלאומי, כמו שיש בבית הספר תחכמוני ברחובות. מה שמפספסים לדעתי בבית ספר דתי זה את הדגש על המשמעות במקום על הציוויים. לא כל כך חשוב לי מה גובה הסוכה, אלא מה המשמעות של הסוכה, למה בונים אותה, מה המצווה באושפיזין. זה גם מה שמפספסים לדעתי בבית ספר חילוני – את המשמעות של היהדות. הבת שלי מועצמת בפרויקט קשת ברמות גבוהות והיא מקבלת ממנו המון".
אבות לילדי פרויקט קשת אחרי בניית סוכה בבית הספר
כיצד מקבל אתכם בבית הספר יבניאלי?
"קיבלנו בית ספר קטן ומחבק וצוות מכיל עם מנהלת נפלאה. לעבור מצפון העיר לאושיות זו הייתה הבחירה הנכונה שמוכיחה את עצמה בכל יום מחדש ואני מאוד שמחה על כך. גם העירייה תמכה ועודה תומכת, בעיקר זהר בלום. הוא זה שדאג להקמת הפרויקט והפך שולחנות למענו".
רוצים להישאר מעודכנים?
זהר בלום. מדוע פרויקט קשת כה חשוב לך?
"זוהי הזדמנות לחיבור משמעותי מאוד של שמירה על המסורת לצד אורח חיים חילוני. אני מאוד אוהב את הרעיון, כי הוא גורם מקרב בחברה הישראלית. חשוב לשלב את כל המסגרות הלא קונבנציונליות בחינוך בעיר. כך פתחנו תיכון בבית הספר הפתוח ופתחנו את בית הספר האנתרופוסופי ואת בית הספר הדמוקרטי, ששניהם צומחים".
אלמה שדה עם זהר בלום ורחמים מלול
איך התקבלה הבחירה לפתוח את הפרויקט דווקא בשכונת אושיות ולא בצפון העיר, היכן שהוא היה עד לפני שלוש שנים?
"היה לי מאבק מאוד קשה על כך. דרשתי שהפרויקט יקום בשכונת אושיות על מנת לחזק אותה. הרבה אנשים מקשת מגיעים מצפון העיר והם נלחמו שקשת יישאר בצפון. אני עמדתי על כך שבתי ספר ייחודיים יפתחו רק בשכונות. האנתרופוסופי, למשל, נפתח לפני כשנתיים בכפר גבירול ויש לשם רישום גדול. הדמוקרטי נפתח בבית הספר רמת אלון".
רוצים להישאר מעודכנים אחר כל הידיעות החשובות ברחובות?
הצטרפו לקבוצת הווטסאפ של "ערים"
הורידו את אפליקציית "ערים רחובות" באנדרואיד
הורידו את אפליקציית "ערים רחובות" באייפון
משתמש אנונימי (לא מזוהה)
הבת שלך מקיימת את ההפרדה בין בשר וחלב לא כי היא בוחרת אלה כי זה מה שהיא לומדת. קוראים לזה שתיפת מוח, ולא בחירה שלה.