"ברגע שהלקוח מבין שאני שם בשבילו, הוא מרגיש בבית"

שם: יעל גרוס-וייס.

מגורים: רחובות.

מצב משפחתי: בת 37, נשואה ואימא לשני ילדים.

כמה זמן בבנק: שבע שנים.

תפקיד: סגנית מנהל מחלקת בנקאות עסקית בסניף רחובות. "במסגרת התפקיד שלי, אני מנהלת את קשרי הלקוחות עם העסקים הגדולים, כמו חברות בע"מ".

למה דווקא המחלקה העסקית: "עברתי קורס הכשרה לניהול, שמיועד לעובדים במחלקות העסקיות, וזה תחום שמאוד מעניין אותי. זה לנתח דוחות כספיים וללוות את העסקים גם בפועל. אנחנו מגיעים לבית העסק עצמו, מתרשמים ולומדים להכיר אותו בצורה הטובה ביותר. כל יום אנחנו רואים עסק אחר, איך הוא פועל. אנחנו נכנסים ללב של החברות".

מה החזון שלך: "חשוב לי לתת ללקוח מענה טוב ושיהיה מרוצה מהשירות. לצד זה, להיות לויאלית לבנק ולעמוד בציפיות שלו. הלקוחות שלי הם לקוחות קבועים, ואני מכירה אותם ברמה האישית. אני יודעת מתי יום ההולדת שלהם ושל הילדים שלהם. השירות הוא הרבה מעבר לדוחות כספיים. אנחנו מעניקים ללקוחות הרגשה טובה, למרות שמדובר בבנק, שהוא מוסד גדול".

מוטו בעבודה: "להעניק ללקוח ביטחון ומקצועיות. ברגע שהלקוח מבין שעומדת מולו אשת מקצוע, שהיא תמיד שם בשבילו, הוא מרגיש בבית".

רוצים להישאר מעודכנים?

הורידו את אפליקציית "ערים רחובות" באנדרואיד

הורידו את אפליקציית "ערים רחובות" באייפון

הצטרפו לקבוצת הווטסאפ של "ערים"

עקבו אחרי דף הפייסבוק של ערים

סיפור בלתי נשכח: "היה לי לקוח מאוד גדול, שהיה בחריגה של מאות אלפי שקלים. אמרנו לו שאם לא יפקיד את כל הסכום, ניאלץ להחזיר לו את כל הצ'קים. הוא הגיע לסניף עם דמעות בעיניים ודופק מואץ. הוא היה מאוד מבולבל. הוא החזיק בי, רגע לפני שעמד להתעלף. נכנסתי איתו לחדר צדדי, הושבתי אותו ואמרתי לו שביחד נמצא פתרון איך הוא יצליח להפקיד את הכסף, ואני לא עוזבת אותו עד שזה יקרה. לאט-לאט הוא נרגע, התקשר לכמה קבלנים וביקש מהם להקדים את התקבולים. כך הוא הצליח להפקיד את הכסף לפני תום יום העסקים. עד היום כשהוא רואה אותי הוא אומר לי 'תודה' על אותו היום, ושאם לא הייתי מרגיעה אותו, הוא כנראה היה מתעלף או מקבל התקף לב".

הלקוח המקומי: "מדובר בלקוחות גדולים, שמצד אחד, מצפים לקבל את השירות כאן ועכשיו, אבל מצד שני, הם יודעים גם להוקיר תודה".

מתחרים: "אנחנו פחות מסתכלים על בנקים אחרים. אנחנו יודעים שאנחנו נמצאים בטופ של הבנקים, וזה מתבטא בשירות הטוב ביותר שאני מעניקה ללקוחות שלי".

משהו שאנחנו לא יודעים עלייך: "שאני בכלל שחקנית. למדתי שלוש שנים בבית צבי ושיחקתי בהצגות. לפני הצבא הייתי ב'צעירי הבימה', והיה ברור לי ולכולם שאני אהיה על הבמות. אבל בסופו של יום הבנתי שהבמה היא תחום אפלולי ואין לך רשת ביטחון ומשכורות קבועה. הבמה היא תחום שצריך מרפקים בשביל להתקדם הלאה, ולכן החלטתי לעשות שינוי והלכתי ללמוד כלכלה וניהול. את תחום המשחק זנחתי לחלוטין".

איפה תהיי בעוד 10 שנים: "מנהלת סניף באחד הבנקים".