אדל גזיאל, תושבת רחובות בת 40, איבדה את אביה לאחר שהתמוטט לצדה ומת בידיה. חוסר האונים בכך שלא ידעה לבצע בו החייאה תרם להחלטתה להצטרף לקורס חובשים של איחוד הצלה, עליו היא שמעה במקרה מחברה. כיום, לאחר שעברה הכשרה בסניף מזכרת בתיה וזכתה באות חניכה למופת, אדל מתנדבת בסניף רחובות, המכונה 'הקרנפים של 43', בראשותו של יוני רוטנברג.
אדל בטקס סיום הקורס בקבלת אות חניכה למופת. לצדה יוני רוטנברג יו"ר סניף רחובות, אבי מרקוס פרמדיק ראשי של איחוד ההצלה, ישראל פרץ סגן יו"ר סניף רחובות, פטריק אבן צור יו"ר סניף מזכרת בתיה, ולייזר (אליעזר) היימן סמנכ"ל מתנדבים ארצי
אחד הדברים המיוחדים באיחוד הצלה, ושמאפיין גם את אדל, הוא שמדובר באנשים טובים מהיישוב, כאלה שלא בהכרח מגיעים מתחום הרפואה, אך עד מהרה מטפלים במקרי חירום וזוכים להציל חיים על בסיס כמעט יום יומי. הם משמשים ככוננים במשמרות בכל שעות היממה, כולל בשבתות ובחגים, מתחייבים להגיע לכל אירוע בתוך 90 שניות ומקדישים חלק משמעותי ומחייהם לארגון – ולמעשה לקהילה.
בסניף רחובות באיחוד הצלה ניתן באחרונה דגש על גיוס נשים לצוות המתנדבים הנרחב. זאת במטרה לתת מענה למצבים בהם נשים מרגישות נוח יותר בחברת בנות מינן, כמו במקרה של נשים חרדיות או במקרים של צירי לידה, הפלות פתאומיות, או כאלה שחוששות מצנעת הפרט.
אדל, מה גרם לך להפוך לחובשת באמצע החיים?
"בחיים לא חשבתי שאגיע לתחום. חשבתי שכל מה שקשור לרפואה רחוק ממני וזו לא אני, אבל כשאבא שלי חלה התחלתי להתעניין, לקרוא ולהיכנס לכל הנושא של בריאות. אני הייתי עם אבי כשהוא איבד את חייו. התקשרתי למוקד והם ניסו להנחות אותי דרך הטלפון כיצד לבצע החייאה, אבל לא הצלחתי והוא מת לי בידיים. הייתי חסרת אונים ומתוסכלת שלא הייתה לי האפשרות לתת לו מענה עד שיגיע אמבולנס וזה הטריגר שגרם לי לחשוב על הכיוון".
ואיך הגעת דווקא לקורס של איחוד ההצלה?
"חברה שלחה לי בווטסאפ הזמנה לקורס שהאיחוד פרסם. אז עוד לא ידעתי עד כמה זה מדבר אליי. הגעתי במקרה לקורס ומצאתי שם את עצמי, כאילו כיוונו אותי משמיים להגיע לאיחוד. זה המקום שאני שייכת אליו, זו משפחה אחת מאוחדת, יש כל הזמן אווירה של נתינה, כי נותנים מעל ומעבר מכל הכיוונים – גם לכוננים וגם הכוננים נותנים לאנשים. אנחנו המתנדבים נמצאים כל הזמן בקשר, תומכים ומתייעצים, ובארגון יש גם מחלקה שמספקת תמיכה רגשית, כי אנחנו מתמודדים עם מקרים לא קלים שיכולים להיות טראומתיים".
אדל גזיאל
את משמשת ברחובות כרכזת המתנדבים של פרויקט 'תן כבוד' של איחוד הצלה למען קשישים. מה אתם עושים במסגרת הפרויקט?
"אנחנו מגיעים לקשישים כדי לארח להם חברה, לעזור להם לקחת מדדים ולהתריע במקרה של חירום או ירידה בתפקוד. הפרויקט מתרחש בכמה ערים, ביניהן, רחובות, יבנה וגדרה. מי שיזמה את הפרויקט היא ירדנה דורה לבנון. אנחנו עובדים בשיתוף פעולה עם קופות חולים והעירייה והפרויקט פתוח לקהל הרחב מגיל 25. כל מי שמעוניין להתנדב יעבור הכשרה לנושא".
רוצים להישאר מעודכנים?
את מרגישה שכנשים בארגון איחוד הצלה יש לכן תרומה מיוחדת?
"לכל מי שמתנדב או מתנדבת יש תרומה מיוחדת. אנחנו לא מבדילים בין מגזרים, נשים וגברים, דתיים וחילוניים, כולם מאוחדים ברצון להציל חיים. לפעמים לאישה נוח ומתאים יותר עם אישה, כמו שקרה כשהגענו למישהי שעברה הפלה וכולה דיממה. היה צריך לעזור לה להתנקות ולהתלבש ובמקרה כזה מאוד שמחתי שאני זו שנמצאת במקום".
איך הייתה התחושה אחרי הפעם הראשונה שבה הצלת חיים?
"ההחייאה ראשונה שלי הייתה החייאה מוצלחת. מישהי הרגישה חולשה ואיבדה את ההכרה ברחוב. כשהגעתי למקום סגן מנהל הסניף אמר לי 'יאללה, שימי כפפות, את עושה החייאה'. הגעתי מוכנה ודרוכה והייתי במתח, אבל כשהתחלתי זה פשוט הלך. כל מה שלמדתי בקורס עבד וכל הלחץ נעלם. את עושה את מה שלמדת, את לא חושבת על שום דבר והמחשבה היחידה שעוברת לך בראש היא להציל את הבן אדם ששוכב שם. ברוך השם הצלחנו להחזיר לה את הדופק.
"מי שלא עבר את זה לא יכול להבין. את חוזרת הביתה והאדרנלין עדיין רץ לך בגוף. אמנם אני יודעת שאני רק שליחה, אבל עדיין אני אומרת לעצמי 'וואו, במה זכית לקחת חלק!'".
צילום אילוסטרציה: דוברות איחוד הצלה
רוצים להישאר מעודכנים אחר כל הידיעות החשובות ברחובות?
הצטרפו לקבוצת הווטסאפ של "ערים"
הורידו את אפליקציית "ערים רחובות" באנדרואיד
הורידו את אפליקציית "ערים רחובות" באייפון
תגובות