שושי דקל (70, נשואה + 4 ילדים ו-10 נכדים), היא מתנדבת מסורה במחלקת יולדות א' במרכז הרפואי קפלן. דקל, שמתחילה את שנת ההתנדבות ה-18 שלה, קיבלה לפני מספר שנים תעודת הוקרה על פעילותה ההתנדבותית. לפני שהחלה להתנדב היא שימשה מורה בבית הספר היסודי 'תחכמוני' ברחובות במשך 30 שנים, מתוכם 15 שנים כמחנכת כיתות ה'-ו'. לאחרונה הצטלבו שני התפקידים שלה, כשהיולדת הדר מירסקי (35 מרחובות), תלמידתה מכיתות ה'-ו', זיהתה את קולה לאחר שילדה את בתה טל וקראה לה ל'מפגש כיתתי' מרגש.
מירסקי משמשת מנהלת אבטחת איכות במעבדות בית החולים שניידר. היא ילדה בקפלן תינוקת, אחות לאבישי (8.5), הלל (6) ועדי (4), ושמה בישראל – טל. "ילדתי ביום שלישי שעבר בניתוח קיסרי מתוכנן, כשיום קודם ידעתי שאני אמורה להתאשפז ביולדות א'", היא מתארת. "הצוות קיבל אותי בצורה יפה מאוד ואדיבה וביום רביעי בבוקר שמעתי לפתע את הקול המוכר והאהוב של המורה שושי בוקע מחדר אחר שבו עזרה ליולדת אחרת. קראתי לה והיא התייצבה למפגש מרגש וחיבוק ארוך. היא שמחה לראות אותי ומיד נכנסה לפעולה, בדיוק כמו לפני 22 שנים כשהייתה מורה. היא חיממה לי את המרק וקיבלתי יחס אימהי וכיפי. אמא שלי פגשה אותה ואמרה שהיא סומכת עליה כמו בבית הספר היסודי, ושהבת שלה נמצאת בידיים טובות".
שושי (תושבת רחובות) סיפרה שבמהלך תפקידה כמתנדבת היא מעדכנת את צוות המחלקה לגבי הגעת יולדות, מאגדת תיקים, מקבלת את היולדות באהבה ובחיבוק חם, מסייעת למי שצריכה לרדת מהמיטה, יושבת ליד המיטה ומלמדת אותן לנשום נכון ולהירגע. "אני זוכרת היטב את הדר המקסימה מבית הספר, כתלמידה מצטיינת בעלת ערכים בלתי רגילים ומוסריות גבוהה ואהבה לעזור לאחרים", אמרה שושי. "הגעתי למחלקה ומתברר שהיא שמעה את קולי וקראה לי, אז ניגשתי אליה. אמא שלה אמרה שאני אדאג לה והשבתי לה שהדר היא גם שלי ולא רק שלה. ליוויתי אותה לאורך כל האשפוז בקפלן ולקחתי אותה לראות את התינוקת שלה בתינוקייה. אני גאה מאוד בתלמידים שלי ומעניקה להם במחלקת יולדות בקפלן את מיטב הפינוקים. שיצאו עם חיוך על הפנים ותינוקות בידיים".
תגובות