"בקרית התרבות הראו לנו את הדרך החוצה"

אלכס ודרובניק, שעבר במשך כעשור בקרית בתרבות בנס ציונה, טוען כי הוא ועובדים אחרים נאלצו לעזוב את מקם עבודתם בשל שינוי בהסכם ההעסקה והרעה בתנאים.

ודרובניק: "במשך 30 שנה הייתי פרסומאי. לפני כעשר שנים החלטתי לוותר על הפרסום וללכת רק על הדרכה. עסקתי בהדרכת ילדים, בעיקר בתחום הגרפיקה והאיור. נכנסתי לקרית התרבות בנס ציונה תחת מדריך בחוג לאיור וקומיקס לילדים. היו לי גם חוגים למבוגרים, אבל עיקר עבודתי הייתה עם ילדים בקבוצות שונות בבתי הספר בעיר. כשעבדתי תחת קרית התרבות הם לקחו סכום לא סימפטי של 30 אחוזים מהתשלום. לא הייתי רואה מזה יותר מדי כסף, אבל מסתדרים. הם נותנים לי שטח ומקום ללמד וסך הכל זה עבר בסדר".

אלא שאז, לדברי אלכס, הגיע שינוי מהותי בהסכם ההעסקה, שהביא אותו ועובדים אחרים לסיום ההתקשרות עם קרית התרבות: "לפני כשבועיים קראו לכל המדריכים והודיעו לנו שמשנים את התנאים ל-40-60 אחוזים. זאת אומרת שאם אני מרוויח 10,000 שקלים, הם גוזרים קופון של רביעייה ואני, עם השישה אלפי שקלים שנותרו, צריך להתמודד עם מע"מ, ביטוח לאומי, פנסיה. זה הגיע למצב שהייתי מגיע לשכר של 4,000 שקלים בחודש במקרה הטוב. אני גם יכול לתת דוגמה נוספת, שהיו מגיעים אליי לחוג ילדים שמי שהיה צריך לשלם עליהם זו קרית התרבות, דרך קרן חיצונית, אבל אמרו לי שהכסף הלך לאיבוד".

לא ניסיתם להיאבק בשינוי התנאים?

"החוזה מולם הוא מאוד דרקוני ואין שום זכות חוץ מקבלת עבודה. מכיוון שלא הסכמתי לשינוי התנאים אחרי 10 שנים קיבלתי מכתב שמורה על סיום ההתקשרות ביננו. בינתיים הם מתקשרים לכל בתי הספר ומודיעים שהחוג ממשיך במתכונתו הקודמת, עם מדריך חדש".

מה בכוונתך לעשות כעת?

"אני יוצא עכשיו לדרך עצמאית. בסך הכל היה מאוד נוח לעבוד דרכם, כי הם אלה שגבו את הכסף ואני הייתי מוציא חשבונית בסוף החודש, אבל לא אוכל לעבוד בתנאים החדשים".