מחר (שישי) יחגוג עורך הדין אורן אבלה את יום הולדתו ה-40, אלא שבניגוד לכאלה שסובלים ממשבר החלפת הקידומת, אבלה דווקא מרגיש שהשיא עוד לפניו ומכריז כי הוא יתמודד בפעם השנייה על ראשות מועצת גזר.
אבלה גדל במושב גאליה. בגיל 25 התחתן עם בחירת לבו יעל ובגיל 27 רכשו השניים משק חקלאי בכפר בילו ב' ועברו להתגורר בו. שם נטעו בני הזוג כרם זיתים ופרדס תפוזים, שם גם נולדו שלושת ילדיהם ושם גרה המשפחה עד היום. בשנת 2004, בהיותו בן 25, סיים אבלה את לימודי המשפטים ובעשור שלאחר מכן הקים משרד עצמאי שבו עובדים שישה עורכי דין. בין היתר, במסגרת תפקידו משמש אבלה כיו"ר ועדת ההתיישבות וראשות מקרקעי ישראל בלשכת עורכי הדין, וכיו"ר המגזר ההתיישבותי בלהב.
עורך הדין אורן אבלה בכרם הזיתים של המשפחה
אורן, כיו"ר ועדת ההתיישבות וראשות מקרקעי ישראל בלשכת עורכי הדין, רבים מכנים אותך "שומר הסף" מול המנהל. אתה גם מרגיש כך?
"אני באמת מרגיש כך. מדובר בארגון קשה שיש לו כח ואני מרגיש שהוא דורך על האזרחים, במיוחד במגזר החקלאי. החוסר שירותיות שם זו שערורייה. לא ייתכן שיש אנשים שרכשו אדמות בשנות ה-30, למשל, ויבוא המנהל בשנת 2018 ויגיד שהאדמות שייכות לו. אז כן, אני שומר הסף. אני אעשה כל מה שאני יכול כדי לעצור את המדיניות הדורסנות כלפי החקלאים והקיבוצים.
"המושבים והקיבוצים בנו פה את המדינה, שמרו על הגבולות, וכל עוד אני יכול אני אעשה את הכל כדי לתקן את העיוות ההיסטורי שנוצר כאן. קיבוץ נען וכפר בילו למשל, הם חלק מ"התיישבות האלף" שכללה ישובים שהוקמו עוד לפני קום המדינה ועזרו לבסס את היישוב היהודי בארץ. בזמן הקמת המדינה הם עזרו בקליטת העולים החדשים ובשילובם עוד לפני דור האייפונים. זו ציונות, זה חזון וכך התחנכתי. הנושאים החקלאיים הציבוריים הם בדמי ובגינם אני מופיע בכנסת בוועדות ובדיונים שונים".
במועצת גזר 17 מושבים, ארבעה קיבוצים וארבעה ישובים קהילתיים. כמה מתוכם עוד עוסקים בכלל בתחום החקלאות?
"כל האדמות החקלאיות בשטח המועצה מעובדות. הקשיים במכסות המים, במכסות לעובדים הזרים והטרור החקלאי הינם קשיים קיומיים ויומיומיים, ולכן הקמתי לפני שלוש שנים את ועדת ההתיישבות וראשות מקרקעי ישראל בלשכת עורכי הדין, על מנת לתת כתף ולהוביל אג'נדה ברורה. המטרה היא לחזק ולהוביל מהלכים שיטיבו עם ההתיישבות החקלאית ככלל. רק השבוע נכחתי בדיון על הפשיעה החקלאית, על איך ניתן לצמצם אותה והאם ניתן למגר אותה. יש לי גם מספר תקדימים ארציים ברמה המשפטית, שהגדול ביותר בהם הוא החנינה הראשונה של נשיא המדינה, ראובן ריבלין, לחנן שמולביץ – ניצול שואה בן 77 שריצה עונש מאסר בשל עבירות בנייה. תקדים נוסף שקידמתי הוא אותו תקדים שמאפשר לכל בעל משק מגדרה עד חדרה לבנות משרד לצורך פרנסתו ליד ביתו".
בשנים האחרונות אנחנו עדים לניסיון סיפוח של אדמות חקלאיות לטובת נדל"ן. גם בזה אתם עוסק?
"בוודאי. מועצת גזר מונה 130 אלף דונם ומכילה 25 יישובים, וכולם רוצים לנגוס ממנה. לפני כעשור רמלה סיפחה אליה 615 דונם מאדמות מועצת גזר ללא כל פיצוי למועצה, ובנתה בניינים בתוך מושב מצליח. זאת בעקבות שינוי קו הגבול שהוועדה אישרה. היום קרית עקרון מנסה לעשות את אותו הדבר, וכך גם העיר רחובות, בחיכוך האחרון שלה עם מושב בילו. כידוע ישנה מחלוקת בין קרית עקרון, גני יוחנן וכפר בילו על 800 דונם של מגורים ומסחר, ונראה שגם הפעם אנחנו נפסיד אלא אם ראש המועצה יילחם. העיר רחובות רוצה לשנות את הקו הכחול ולקחת 200 לטובת פינוי בינוי בשכונת אושיות. לא ייתכן שייקחו לחקלאי את האדמה אותה הוא רכש ושממנה הוא מתפרנס, וזאת לטובת בניית שיכונים חדשים בשכונת אושיות".
זו הסיבה שאתה מתמודד פעם נוספת על ראשות המועצה האזורית?
"זו רק אחת מהסיבות. אני עובד ללא לאות לטובת הציבור בהתנדבות, תוך הובלת אג'נדה ברורה שגזר יכולה להיות המועצה הכי טובה בארץ. אני טוען שיש להכניס חדשנות בחינוך, לדוגמה לעשות שיתוף פעולה עם הפקולטה לחקלאות ולהקים בית ספר חקלאי ביוטכנולוגי. בית הספר 'גוונים' שבו לומדים שלושת ילדיי נמצא כארבעה קילומטרים מהפקולטה לחקלאות, שהיא שם דבר ברמה העולמית במדעי המזון ובביוטכנולוגיה. לנו בגזר יש המון שטחים חקלאיים, יש לנו אוכלוסייה מצוינת ואין כל סיבה שילדים לא ילמדו בבית הספר ביוטכנולוגיה ומדעי המזון, שהינם הייטק של ממש.
עורך הדין אורן אבלה
"חלק מהשאיפות הן שנישאר אזור חקלאי, כפרי וירוק, וכמו שאמרתי האיומים של הערים סביבנו, כמו רחובות, קרית עקרון, מזכרת בתיה, רמלה, לוד, נס ציונה ומודיעין, הם ממשיים. רוצים לגזול את אדמותינו לטובת גורדי שחקים מבטון והאיום הזה הוא אמיתי. רק אם נהפוך את האזור לאזור תיירותי, כפרי, חקלאי וביוספרי נוכל לשמר את גזר כחקלאית, כפרית וירוקה גם לטובת דור העתיד. זהו החזון, כדי שלא נתעורר בעוד עשר שנים ונבין שזה מאוחר מדי ונמצא בתוך המושבים שלנו מגדלי בטון. בקצב הנוכחי לא נוכל להתפרנס עוד מחקלאות ונגור בעיר, בתוך אזורי תעסוקה ומסחר, ולא באזור כפרי וירוק שחשיבותו האקולוגית חשובה גם לכלל הסביבה. הרי גם לרחובות יש אינטרס שתישאר באזור הזה ריאה ירוקה. כמדינה, חשוב לשמור על החקלאות הן מבחינת האקלים ושרשרת המזון, והן כמי שצריכים לספק מזון לעצמנו. אנחנו לא רוצים לקנות את המזון שלנו רק מטורקיה. יש להסתכל על הכל כמכלול.
"אלה רק שתי נקודות שהן חלק מהחזון ומהשקפת העולם שלי. סבא וסבתא רבה שלי היו ממקימי מושב גאליה. הם חלק מהקמת ההתיישבות העובדת והרבה בזכותם המדינה הזו עמדה על הרגליים. היום, 70 שנה אחרי שהם עלו על הקרקע, אני כחקלאי, כמושבניק וכעו"ד שמתמחה במגזר הזה, מחזיק באג'נדה ברורה ובחזון ברור, כך שגם לדורות הבאים תהיה השכלה ואיכות חיים טובה".
רוצים להישאר מעודכנים?
בבחירות הקודמות הפסדת בפער משמעותי. אתה חושב שמשהו מאז השתנה?
"בבחירות הקודמות הייתי בן 35, צעיר יותר, ללא עבר פוליטי כלל. באותה העת גרתי במועצה האזורית גזר רק שש שנים וחוסר הניסיון הפוליטי שלי היה מרכיב משמעותי. יום לאחר ההפסד התקשרתי לברך את המעומד שנבחר ומאותו היום לא הפסקתי לעבוד בהתנדבות לטובת הציבור. בבחירות הקודמות עשיתי המון טעויות, אבל הבסיס והלב של הדברים נשאר, שכן ראש מועצה מכהן טוב ככל שיהיה, צריך לפנות את מקומו אחרי חמש קדנציות. הבטחתי לבוחרים לעבוד למענם גם אם לא אבחר וכך היה".
בגיל 40 אתה מרגיש מספיק בשל לתפקיד?
"במסכת אבות נאמר 'ארבעים לבינה'. כאתה עובד כל כך הרבה שנים ומקים משרד עורכי דין מאפס, הדברים מתייצבים, מבושלים. הבסיס איתן ואתה מבין שהשירות הציבורי והחינוך הערכי בבית מובילים אותך לדרך הפוליטית, שהיא לא כלכלית. בגיל 40 יש לך מספיק שנים להביט לאחור ולהתפקח יותר. יש אחד שלוקח את זה למקום של משבר, ויש אחד שמרוצה ורוצה להמשיך בדרך. בכל מה שקשור לדרך הפוליטית, כשאתה לומד אותה ומבין את הכללים בה, אז אתה נהנה מהדרך, במיוחד כשאתה רואה בדרך הזו כלי להובלה, שתוכל להטביע באמצעותה חותם על חינוך ילדיך".
עורך הדין אורן אבלה
הזכרת את העובדה שהפוליטיקה היא לא הבחירה הכלכלית. אתה לא חושש מהשחיקה שמתלווה לזה ומהפגיעה באיכות החיים?
"הרצון לשנות, הרצון לתרום ואהבת האדם גורמת לזה שאני לא מסתכל על משכורות ועל מה ייצא לי מזה ברמה האישית. שליחות היא שליחות. כמו שאמרתי, אני בא מבית מאוד ערכי. בגיל 23 כבר הייתי חבר בוועד המקומי, הייתי יושב ראש ועדת הפרדס המשותף, יו"ר ועדת גזר וכיום אני יושב ראש מגזר ההתיישבות בלהב, ארגון העסקים הגדול ביותר בארץ. כמובן גם שהייתי פעיל מאוד בפורום הנהגת ההורים, ובשנים האחרונות אני מוביל פרויקט של משלוחי מנות לוותיקי המועצה".
ראש המועצה המכהן פטר וייס נמצא בתפקיד יותר משני עשורים. גם הפעם כנראה שלא יהיה קל לגבור עליו.
"אני טוען שכל אדם, בכל תפקיד, צריך לפנות את מקומו אחרי חמש קדנציות, שהן 25 שנה. זה מספיק. הדברים צריכים להתקדם ולהתחדש ואם הוא לא עשה משהו במשך 25 שנה, הוא גם לא יעשה אותו בשנה ה-26. אני חושב שהידע והניסיון שלי יובילו את המועצה האזורית גזר קדימה ויהפכו אותה בצורה חד משמעית למועצה הכי טובה בארץ".
אחד שיודע.
הזהרו מאורן אבלה . האיש נוכל, רשע ולא סופר אף אחד ממטר . התוכנית שלו היא להיות ראש המועצה על מנת לשרת את האינטרסים האישיים שלו. אני מכיר את אורן שנים ומדובר באיש רע. אל תתנו לנחמדות הצבועה שלו להטעות אתכם.