יניב מרקוביץ': "בבוא הזמן ארצה להיות ראש עיר"

עו"ד יניב מרקוביץ', המשנה לראש עיריית רחובות ויו"ר דירקטוריון רשת חוויות, סופר כבר 15 שנים בעשייה הציבורית בעיר. בגיל 37 הוא עומד בראש אחת הסיעות הגדולות ברחובות, אלא שאיחוד של סיעתו 'עבודה עם לב' עם פלג של סיעת הליכוד גררה לא מעט ביקורות, ואף הביאה להתחממות מערכת הבחירות שהייתה עד אז די מנומנמת בגזרה הרחובותית.

מרקוביץ', עורך דין במקצועו, מגיש את תכנית הטלוויזיה 'פרקליטים עד הבית' שמשודרת בערוץ רשת 4 פעמים בשבוע. למרות היכולות הוורבליות והניסיון התקשורתי הגדול, הוא לא מרבה להתראיין ולחפש את אור הזרקורים המקומי. כעת, כשהבחירות המקומיות ברקע וכשהרבה רפש נזרק לאוויר, הוא בוחר לשבור את השתיקה ולדבר על הכל.

יניב, בוא נחזור להתחלה. מה הביא אותך לפוליטיקה?

"נכנסתי לפוליטיקה כשהייתי צעיר, בגיל 22, בהחלטה של רגע. בתור ילד ונער תמיד הייתי מאוד מעורב בבית הספר. הייתי במועצת התלמידים ואחר כך שימשתי כיו"ר מועצת התלמידים בסמילנסקי ובתיכון דה שליט. כשסיימתי צבא התלבטתי מה לעשות. כמה חברים ואני אמרנו בואו נתנדב, נחלק אוכל למשפחות נזקקות. כך התארגנו קבוצה של איזה 15 חברים והיינו מחלקים אוכל פעם בשבוע, מה שלימים נהיה 'הבית החם'. שוקי פורר, שהיה ראש העיר דאז, הזמין אותנו ללשכה שלו בשביל להגיד תודה. במעלית, בדרך חזרה מהלשכה, פגשתי את זהר בלום והוא הציע לי להצטרף אליו לסיעה. באותו הרגע נלקחה ההחלטה שמלווה אותי עד היום.

"התמודדתי בפעם הראשונה במסגרת הרשימה של זהר כשהייתי בן 24. לא נכנסתי למועצה אבל הפכתי לדירקטור ברשת חוויות. לאחר מכן כבר התמודדתי במסגרת רשימת 'לב'. בזמנו אף אחד לא האמין שאצליח להיכנס למועצה, אמרו לי 'אתה חי בסרט', 'זו עיר שהכל בה פוליטיקה של תימנים משעריים', 'אין לך סיכוי'. למרות הכל נבחרתי והקמתי את תיק הנוער והצעירים, שעד אז לא היה קיים. עכשיו הוא הפך להיות תיק מבוקש. בחוויות, אגב, שימשתי כיו"ר ועדת כוח אדם, לאחר מכן כיו"ר ועדת הכספים ובחמש השנים האחרונות אני יו"ר הדירקטוריון. חוויות הוא אחד המפעלים שבתוצאות שלו אני יותר גאה".

יניב מרקוביץ' (צילום: רון אוריאל)

הפכת להיות מזוהה עם רשת חוויות, שבה עוברים מדי יום 4,000 ילדים וילדות בצהרונים, במעונות ובמשפחתונים. מדובר באחריות אדירה.

"כשאני נכנסתי לתפקיד, התקציב של הרשת עמד על קצת פחות מ-60 מיליון שקלים בשנה, עם היקפי פעילות מאוד מוגדרים. היום, בשנת 2018, התקציב עומד על כמעט 112 מיליון שקלים בשנה. החברה מעסיקה למעלה מ-1,300 עובדים וחוויות הכפילה את פעילותה. כל יום אנו מארחים במסגרות שלנו קרוב ל-4,000 ילדים: כ-3,500 ילדים בצהרונים וכ-500 ילדים במעונות היום, לא כולל הילדים שמגיעים לחוגים. התחלנו עם עשרה מרכזים קהילתיים וכעת יש לנו 20 מרכזים. בחודש הבא אנו פותחים עוד שלושה מרכזים חדשים במזרח העיר: מתנ"ס 'תנופה' עבור ציבור הכיפות הסרוגות, מתנ"ס 'מהות' עבור הקהילה החרדית ו'מתנ"ס' פסגות. אין לכך כמעט תקדימים במונחים ארציים. היום מבחינת מספר התושבים לחברה, אנו מוגדרים בתור החברה הכי גדולה בארץ שמספקת שרותי פנאי ותרבות לקהילה".

ישנם הרבה תחומים שאותם איש ציבור יכול לאמץ, דוגמת בנייה, תחבורה, איכות סביבה ועוד. מה מושך אותך לתחום הפנאי והתרבות לקהילה בכלל, ולילדים בפרט?

"ילדים והחינוך שלהם הם העתיד ובמערכת החינוך בישראל יש איזשהו ליקוי מובנה. בבוקר הילד נמצא בבית הספר במסגרת עם מורה ומנהל, הכול תחת פיקוח. בשעה אחת וחצי בצהריים מסתיים יום הלימודים ואותו הילד מאותה המסגרת של הבוקר פתאום נפלט בבת אחת מכל מסגרת וכל הגופים הממשלתיים מתנערים מאחריות כלפיו. כיום עוד המצב טוב יותר מאז שנכנסה תכנית ניצנים ויש התחלה של פיקוח של משרד החינוך והתחלה של הסדרת הנושא, אבל עד לפני שנה לא היה שום פיקוח. כל אחד היה יכול לפתוח צהרון ולא נדרש לעמוד באיזשהם סטנדרטים. הצורך במסגרת של צהרון והצורך ברצף החינוכי הם קריטיים, בעיקר במציאות של היום שרוב רובם של ההורים לא יכולים להיות בבית בשעה אחת וחצי בגלל שהם עובדים. גיליתי שזו מסגרת שמתעלמים ממנה למרות החשיבות הגדולה שלה לחיי כולם, וזה אתגר אותי לתת לכך מענה, למצוא איך לצקת תוכן ולמלא את המסגרת של הצהרון בצורה נכונה וראויה לילדים".

אבל רשת חוויות סופגת גם המון ביקורות על כך שהמסגרות לא תמיד איכותיות מספיק. לדוגמה, בשכונת רחובות החדשה הורים מחאו בקול גדול על צוות לא מיומן, על זה שהרשת השאירה את הילדים עם חוג אחד ועל יותר מדי ימי חופש.

"בשנה שעברה נמתחה עלינו ביקורת מאוד קשה. הורים הקימו מהומה גדולה שהייתה מוצדקת. קראתי לכל הצוות שעובד איתי ואמרתי 'בטלו את התכניות שלכם להערב, נוסעים לרחובות החדשה'. כולם אמרו לי 'זה טירוף מוחלט, אל תיסע לשם', אבל נסעתי. מצד אחד באמת זה היה ערב מאוד קשה, כי הטענות היו קשות וההתבטאויות היו מתלהמות. הורים דיברו על חינוך נכון והתנהגו בצורה הכי לא חינוכית שאפשר. מצד שני, זה גם היה ערב מוצלח כי זו הייתה הזדמנות להכיר בטעויות שעשינו. השנה הזאת נפתחה עם צוות מתאים ומיומן, עם שני חוגים ועם פחות ימי חופשה. אני מעדיף לנכס לעצמי לא רק את הדברים הנפלאים שכן קרו בחוויות, אלא גם את הדברים הלא טובים כדי ללמוד מהם איך לשפר".

שכונת רחובות החדשה

שיטוט קצר בפייסבוק מגלה שאנשים עדיין מתרעמים על השירות ברשת. קשה להשיג אתכם.

"האתגר הגדול שעלינו להתמודד עמו השנה, והוא גם מהווה את עיקר הביקורת כלפינו, הנו בעיית השירות. בגלל שהחברה גדלה משמעותית, יכול להיות שלא נדלקו נורות אזהרה בזמן ולא הדבקנו בזמן את הפער בין הגדילה לבין היקפי השירות הנדרשים בגדילה שכזאת. השנה נהיה יותר נגישים, יותר זמינים ויותר מהירים בתגובות ובהתנהלות מול ההורים.

"אני אדם מאוד טוטאלי. אם אני לוקח על עצמי משהו אני רוצה לעשות אותו הכי טוב שאפשר ולכן הפכתי להיות מרצון הכתובת לתלונות ולטענות, גם על מה שהוא לא תחום אחריותי. הרווחתי בזכות זה הרבה מאוד שערות לבנות, ביקורת ומתקפות אישיות שלא היו במקום, אבל גם הרווחתי בזכות זה הרבה מאוד הישגים. עם כמה שאנו מתקדמים ואוספים עוד יעדים ועוד הישגים, אנחנו מחפשים איפה אנחנו לא מספיק טובים בשביל להציב עוד מטרות ולהשיג עוד יעדים. הרבה מסוד ההצלחה של הרשת טמון בשותפים שלי לדרך בחוויות, ועוד יותר בזכות הגיבוי מרחמים מלול שנותן לי יד חופשית לעשות, לקדם ולממש את החזון".

תן לנו דוגמה למימוש חזון ברשת.

"לפני חמש שנים ראש העיר ואני קיבלנו החלטה אסטרטגית שאנחנו מחזירים את חיי הקהילה ללב העשייה הציבורית, דווקא בתקופה שבה אנשים חושבים שזה כבר לא רלוונטי ועבר מן העולם. יש איזו תחושה שכולם מחוברים כל הזמן רק למסכי מחשב, לסלולאריים ולפלייסטיישן. אנחנו לא ויתרנו ובכל שכונה שקמה בעיר פתחנו מרכז קטן או גדול, בהתאם לגודל השכונה. עשינו כל מה שנחנו יכולים בשביל שהוא יהיה שוקק חיים וההשקעה שלנו הוכיחה את עצמה. היום אני מרגיש ביטחון שגם אם אני לא אמשיך בחוויות, חוויות תמשיך להתרחב ולהעניק חיי קהילה".

מרכז חוויות שוויץ רחובות החדשה

בטח לא פשוט להיות אחראי על רשת חוויות כשבמקביל אתה גם משמש כחבר מועצה וכמשנה לראש העיר.

"הרבה אנשים נוטים להתבלבל ולחשוב שבחוויות אני מרוויח משכורת, אבל הכול בהתנדבות מלאה. כל שני וחמישי עולה לכותרות השוואה ביני לבין זהר בלום או ביני לבין מתן דיל ואני אומר חברים אל תטעו, מתן וזהר הם עובדי עירייה לכל דבר ועניין, שמרווחים 30-35 אלף שקלים בחודש עבור עבודתם. כשאתם משווים את היקף העשייה או הזמינות שלי להיקף העשייה והזמינות שלהם, קחו בחשבון שאתם משווים בין אדם שפועל בהתנדבות ושצריך עוד להתפרנס במקביל למחייתו, לבין אדם שזו פרנסתו".

בבחירות המקומיות בשנת 2013 גרפת אלפי קולות, היית בראש הסיעה השנייה בגודלה ולא קיבלת את תפקיד הסגן בשכר. הבנת מה קרה שם?

"לפני חמש שנים הסיעה שעמדתי בראשה, 'עבודה עם לב', הביאה את מספר הקולות הגדול ביותר אחרי הסיעה של רחמים מלול. הבאנו 6,000 ומשהו קולות, שזה כמעט 4 מנדטים. אחרינו בכמות הקולות היו הסיעה של זהר בלום ואחריה הסיעה של מתן דיל. הסכם העודפים שהיה לנו עם מר"צ הביא למר"צ את המנדט היחיד שהיה להם. זהר הביא לסיעה של מתן את המנדט השלישי שלה בהסכם עודפים. עם התמיכה שהייתה לי בעיר, שבאה לידי ביטוי בכמות הקולות, היה ריאלי לצפות שאני אקבל את תפקיד סגן ראש העיר עם סמכויות של סגן וכל המשתמע מכך. לראש העיר הייתה בזמנו את התפיסה שלו לגבי איך הוא רואה את הדברים והוא התעקש לא לתת לי את התפקיד מהסיבות שלו. גם אני וגם הרבה אנשים שתמכו בי חווינו עקב כך משבר לא קטן. הרגשתי שזה לא צודק, נפגעתי וכעסתי.

"במטה שלי אמרו לי 'אתה ניצחת בבחירות בגדול, אבל הפסדת בענק'. הניצחון היה בקולות ובדומיננטיות ברחוב, אבל הכישלון היה שלא הצלחנו לתרגם את זה לתפקידים ולמעמד שחשבתי שיהיה לי בתוך העירייה. הייתי צריך לאסוף את עצמי ולמצוא כוחות וזה לא היה קל. היו הרבה מאוד אנשים שכעסו עלי ואפילו עזבו אותי ברמה הפוליטית. הם לא הצליחו להבין איך אני נכנס לקואליציה, איך אני לא 'מעניש' את רחמים ויושב באופוזיציה כמו שהוא 'העניש' אותי".

איך באמת התקבלה ההחלטה הזו?

"עברתי תקופה מאוד ארוכה של לבטים, של מה נכון לי לעשות ואיך נכון לי לעשות. לשמחתי לא נשברתי בדרך, למרות שהיו הרבה מאוד אנשים שחיכו לרגע הזה שאני אשבר. בחרתי להגיד שאני באתי לפוליטיקה לא כדי למצוא לעצמי פרנסה ולא כדי לארגן לעצמי משכורת על גבי קולות. אני אמשיך ואני אעשה מה שאני יכול לעשות. המשכתי חמש שנים לתת כל מה שיכולתי. שרדתי את הפוליטיקה".

תאר לנו את היחסים שלך עם רחמים מלול.

"כשרחמים לא מינה אותי בזמנו לסגן נפגעתי ממנו חד משמעית ואמרתי לו את זה, אבל החיים יותר חזקים מהכול. כשנכנסתי לקואליציה קיבלתי החלטה שאני אניח בצד את העלבון והפגיעה והאגו, כי או שאני עובד עם מישהו בשיתוף פעולה ואז אני איתו במאה אחוז, או שאני בכלל לא עובד. אין אצלי חצי חצי. לשמחתי זה השתלם מכול הבחינות. הייתה לי קדנציה מעולה עם ראש העיר, למדנו להכיר אחד את השני יותר טוב, למדנו לעבוד אחד עם השני בשיתוף פעולה מלא וקיבלתי ממנו גיבוי בכל מה שרציתי להעביר ולעשות במועצה הזאת. במובנים מסוימים הקדנציה הזאת הייתה רווח לשנינו, כי היום היחסים שלנו מאוד טובים, יש אמון הדדי ויש שיתוף פעולה. כמובן שאין הבטחות לשום דבר, כי אף אחד לא יודע מה יקרה יום אחרי הבחירות".

אז אין בך עדיין כעס על זה שבקדנציה החולפת לא היית סגן ראש העיר בשכר?

"לשמחתי בניתי את עצמי בערוצים אחרים, שאני מאוד נהנה מהם. הצלחתי למצוא את המודל שמשלב בין עשייה ציבורית בהתנדבות לבין הצרכים הבסיסים של אדם – להתפרנס ולדאוג לביתו".

יניב מרקוביץ' ורחמים מלול

למחייתו עובד מרקוביץ' כעורך דין שמתמחה בתחום המשפט המסחרי והציבורי ומעניק ייעוץ משפטי לחברות וגופים גדולים. לאחר שסיים לימודי משפטים באוניברסיטה העברית בירושלים, עבד במשרד עורכי הדין יצחק בכר ושות' בתל אביב, ושימש כעוזר דיקן הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים. כיום הוא גם מנחה תכנית בענייני משפט בשם 'פרקליטים עד הבית', שמשודרת ארבע פעמים בשבוע בערוץ רשת.

יכול להיות שהשילוב בין החיים הציבוריים לבין החיים שמחוץ לפוליטיקה אפשרו לך ולחברי הסיעה שלך לשמור על אחדות בקדנציה החולפת?

"במציאות פוליטית מורכבת הצלחנו חבריי לסיעה ואני לשמור על אחדות. כמעט כל הסיעות במועצה התפרקו וחלק עזבו ופרשו. ביחד עם חבריי לסיעה רוני באום ואמיר ירון, שפרש כעת, נאבקנו כסיעה אחת על כל מה שהיה חשוב לנו. נאבקנו בבחירת רב נוסף לעיר, התנגדנו להעלאת הארנונה מעבר לתעריף הנדרש בחוק והתנגדנו להקמת תאגיד המים. למי שנמצא מחוץ לחיים הפוליטיים קשה לדמיין באילו לחצים סיעה צריכה לעמוד ועם אילו מורכבויות ואילוצים סיעה צריכה להתמודד בשביל להישאר מאוחדת במאבקים. אנחנו הצלחנו ללכת עם האני מאמין שלנו עד הסוף".

ועכשיו הגיע האיחוד עם צעירי הליכוד, מהלך שגורף המון ביקורות.

"אני קורא את התגובות המשמיצות האלו, עם ההתעסקות האין סופית הזאת ברשימה שלנו ובאיחוד. זה אומר שכנראה מישהו באמת חושש, כי אם מצבינו היה כל כך רע ואנחנו כך כך לא מתרוממים לשום מקום, ככל הנראה היו מתעלמים מאתנו ומתעסקים באחרים. לשאלה למה איחוד, אני משיב שאני מאמין בשילוב כוחות ואני מאמין שרק בשילוב כוחות אפשר לנצח בחירות. אני שייך למפלגת העבודה, מזוהה עם מפלגת העבודה ואני איש מפלגת העבודה, אבל אני מחויב להסתכל על עצמי במראה ולהבין את המקום שבו אנו חיים. המצב של מפלגת העבודה במישור הארצי ידוע לכולם וגם אם אני רוצה אני לא יכול לתקן מגמה שקיימת בחברה הישראלית. מצד שני, אני לא חושב שיש ברמה המוניציפאלית חשיבות לשיוך הפוליטי. הרי אין כאן שאלה של שטחים או שלום וביטחון. בשירות הציבורי שלי המחויבות שלי היא לכלל התושבים. אני דואג לציבור החילוני כמו שאני דואג לציבור החרדי שאליו אני לא משתייך, או לכיפות סרוגות או ליוצאי אתיופיה. מבחינתי האיחוד מתבקש".

מה היתרון של הסיעה שלך על פני הסיעות האחרות?

"קודם כל, כל המועמדים ראויים. אני לא משמיץ אף אחד לאורך כל הקמפיין, גם לא את מי שמשמיץ אותי. לי יש עמוד שדרה פוליטי. תראי לי עוד סיעה אחת שמייצגת את הציבור ועמדה על הרגליים האחוריות בכל החלטה ובכל שאלה ולא מצמצה: לא בטיסות לחו"ל, לא בהיעדרות, לא בלהימנע, אלא דיברה בקול ברור בכל הנושאים החמים, בין אם זה רב נוסף לעיר, חוק המרכולים או תוספת לארנונה".

מה תרצו לשנות בקדנציה הבאה?

"אנחנו חושבים שהמצב בעיר מצוין ורוצים שיהיה הרבה יותר טוב. אני בכוונה לא מדבר על אחד הנושאים שהכי מעסיקים את תושבי העיר, על מחאת הזבל, כי אני חושב שמאוד קל ופופוליסטי לנפנף בנושא. הרי כולנו בעד שיפור חזות העיר ובעד שהעיר תהיה יפה ונקיה יותר. הנושא הכי משמעותי שעומד היום על הפרק הוא לאן העיר הולכת להתפתח. רחובות גדלה והפכה לעיר שמונה מעל 150 אלף תושבים, הרבה מעבר למה שדיברה תכנית המתאר של העיר. קצב הגדילה מהיר יותר מלוחות הזמנים שהוקצבו. כשלעצמו אין עם זה בעיה, זה מבורך, אבל נשאלות השאלות מה קורה מבחינת העומסים התחבורתיים, מה קורה לגבי כניסות ויציאות מהעיר שהופכות יותר ויותר פקוקות. תכנית 'לב העיר' מדברת על הוספת 8,000 יחידות דיור במרכז, בחלק הישן של העיר. האם מרכז העיר מסוגל לקלוט את אותם 8,000 בתים? עוד נושא מאוד מרכזי שקשור להתרחבות העירונית, לצרכים ולעלויות של עיר גדולה יותר, הוא אזורי תעסוקה ומסחר. כולם מתפלאים איך לנס ציונה שהיא עיר כל כך קטנה יש כל כך הרבה כסף. התשובה טמונה ביחס שיש בנס ציונה בין עסקים לבתי מגורים. היחס הזה הוא לטובת העסקים והוא שהופך את הרשות של נס ציונה למאוד עשירה. עסקים הם רווחיים לעיר דרך הארנונה שהם משלמים, בזמן שכל בית אב עולה לעירייה מעבר לשיעור הארנונה שהוא משלם בערך 20 אלף שקלים".

כשרחמים מלול יחליט בבוא העת לפרוש, תרוץ לראשות העיר?

"בבוא הזמן אני ארצה להיות ראש עיר. הידע והניסיון הניהולי שצברתי בחוויות מעמידים אותי בנקודת המוצא הטובה ביותר מבין כל המועמדים הפוטנציאלים. עירייה היא עסק לכל דבר ועניין. התקציב של עירית רחובות הוא כמעט מיליארד שקלים וזהו מנגנון ענק שנותן מענה לבעיות ואתגרים. חוויות לצורך העניין היא כמו עירייה קטנה. התקציב שלה גדול יותר משל מזכרת בתיה או קרית עקרון, כך שמבחינות רבות יש לי ניסיון בניהול גוף שהוא בהיקפים של עירייה".

אז מה מנע ממך להתמודד כבר בבחירות הקרובות על ראשות העיר?

"רחמים הוא ראש עיר מצוין, דומיננטי וחזק, שיש לו באמת אין ספור הישגים. רחובות הייתה שנים בתרדמת ולא קרה בה כלום, בא ראש עירייה והפך את העיר והוא זוכה לאהדה ציבורית מקצה לקצה. כשאני מסתכל מהצד אני לא רואה כל סיבה להתמודד מול רחמים. אני לא מאמין בהתמודדות לשם ההתמודדות או בהתמודדות לשם המיתוג. תתמודד כשאתה יכול לנצח. אם אתה לא רוצה או לא מסוגל, עדיף לך לא לירות סתם כדורים באוויר ולפזר הבטחות והצהרות. אני מעדיף להשתפשף עוד קדנציה ולמלא את ארגז הכלים שלי. לא אצה לי הדרך. אני בסך הכול בן 37 והחיים הפוליטיים שלי ככל שאני אבחר הם עוד לפניי והם ארוכים. אני מאמין שכל דבר בא בעתו".

יניב מרקוביץ'

רוצים להישאר מעודכנים?

הורידו את אפליקציית "ערים רחובות" באנדרואיד

הורידו את אפליקציית "ערים רחובות" באייפון

הצטרפו לקבוצת הווטסאפ של "ערים"

עקבו אחרי דף הפייסבוק של ערים

תן לנו שלושה פוליטיקאים שאינם מסיעתך שאותם אתה מעריך במיוחד.

"אני רוצה לפרגן קודם כל לדוקטור מרה קנבל שהודיעה על פרישתה. האישה הזאת תרמה שנים רבות מחייה לעשיה הציבורית ולאורך כל השנים היא פעלה ללא שכר. היא עשתה עבודה מדהימה בכל מה שקשור לקידום מעמד האישה בעיר וידעה לגשר בין רבדים שונים של האוכלוסייה.

"האישה השנייה שאני רוצה לפרגן לה היא יערה ספיר, שגם היא הודיעה על פרישה. יערה לקחה את הנושאים שקרובים לליבה: נגישות, איכות סביבה וקיימות, ושמרה על האני המאמין שלה במשך חמש שנים. היא עשתה עבודה מדהימה, גם כן בהתנדבות. אנשים לפעמים לא מבינים כמה שעות ומסירות עבודה ציבורית דורשת. אני מאוד מעריך את יערה ואת מה שהיא עשתה.

"האדם השלישי שאני רוצה לפרגן לו הוא ראש העיר. בניהול מערכת כל כך גדולה יש הרבה אגואים, אינטריגות ומלחמות. ראש העיר יודע לגעת באנשים, לגרום לאנשים לשבת סביב שולחן אחד ברגע נתון ולהניח בצד את כול האגו והמלחמות ולהתרכז בהחלטה שהיא טובה למען כולם. אין ספק שלרחמים יש את זה ובגדול".

ספר לנו קצת על יניב הפרטי, האדם שמאחורי הפוליטיקאי.

"אני חולה על מוזיקה. אני מתעורר עם מוזיקה ונרדם עם מוזיקה מכל הסגנונות – מהכי שכונה ועד קלאסית. אני חולה על הים ובכל פעם שיש לי הזדמנות ללכת אני הולך. הטבע והמרחבים של הים מדהימים אותי. אני גם אוהב את הדת. אני לא דתי ולא מתחזק, אבל אני אדם מאמין. בכל בוקר אני מניח תפילין ואני עושה את זה בשביל עצמי. זה נותן לי המון. אנו חיים במציאות כל כך לא מובנת, שלעיתים כאדם קשה לי לקבל אותה. אני לא יודע איך הייתי מצליח להתמודד עם הדברים הנוראיים שאנחנו רואים שקורים לפעמים בעולם, אילולא הייתה לי אמונה. אני חושב שהייתי משתגע".

יניב מרקוביץ ואיתי שגב באירועי קיץ 2017

מה אתה מאחל לרחובות לשנה החדשה?

"לתושבי העיר אני מאחל שרחובות תמשיך לשמור על האופי שלה כעיר עם לב של מושבה, ומצד שני שתמשיך לצמוח ולהתרחב. לרחובות יש אופי ייחודי שגם הוותיקים וגם הילדים מרגישים בו, בין אם זה אוצר המילים כמו המילה 'דופיה' שרק רחובותי מכיר את הפירוש שלה, ובין אם זו המכולת השכונתית. רחובות היא קיבוץ גלויות שמשקף את החברה הישראלית ואני מאחל שנמשיך לשמור על אחדות בין דתיים לחילוניים, בין עולים חדשים לוותיקים, בין אנשים ממוצאים שונים, ושנמשיך לחיות בשלום אלו עם אלו".

ומה תאחל לעצמך לשנה החדשה?

"לשנה החדשה אני מאחל לעצמי להקים משפחה ולהביא ילדים. אחד היעדים שהצבתי לעצמי לשנה הקרובה הוא לנסות להצליח לשים בצד את הקריירה ואת הפוליטיקה ואת כל השאיפות, ופעם אחת לשים את עצמי במרכז. המרדף אחרי קריירה ואחרי הישגים והרצון להיות הכי טוב והכי מקצועי בא על חשבון דברים אחרים. עכשיו מגיע גם לי קצת".

רוצים להישאר מעודכנים אחר כל הידיעות החשובות ברחובות?

הצטרפו לקבוצת הווטסאפ של "ערים"

הורידו את אפליקציית "ערים רחובות" באנדרואיד

הורידו את אפליקציית "ערים רחובות" באייפון