הארנונה ברחובות היא אחד הנושאים החמים והכאובים בעיר מבחינת התושבים. בשיח הציבורי נשמעות הרבה טענות על כך שהארנונה בעיר המדע והתרבות היא אחת הגבוהות בארץ ללא הצדקה.
סגן ראש העיר עו"ד יניב מרקוביץ עמד בקדנציה שעברה בראש ועדה שאותה הוא יזם, אשר בחנה את הארנונה העירונית על כל היבטיה, במטרה למצוא דרכים לפתרון בעיות שקשורות בה. השבוע נפגשו עם מרקוביץ' בכדי להבין מה התכנית שהוא מציע על מנת לבצע רפורמה בארנונה ברחובות, ומה המענה לתלונות החוזרות על התעריף הגבוה, לכאורה.
יניב, מי בעצם קובע את תעריפי הארנונה ברחובות. האם זו רק העירייה?
"נעשה סדר לגבי נושא הארנונה בכלל. הארנונה במדינת ישראל היא אחד הנושאים הכי מורכבים, שעברו הכי הרבה תהפוכות שלכאורה נעשו בשביל להסדיר את הנושא, ובפועל עשו רק יותר בלגן. פעם העירייה באמת הייתה הגוף שמחליט בכל הקשור לארנונה, כולל גובה הארנונה, ומשרד הפנים היה מאשר את החלטות העירייה כמעט באופן אוטומטי. בשנות ה-90 חוק ההסדרים שינה את המצב ונקבע שמנקודה זו ואילך העירייה לא רשאית יותר לשנות את התעריף הארנונה, אלא בנסיבות מיוחדת כפי שיאשר מראש משרד הפנים.
"כיום ומאז חוק ההסדרים משנות ה-90 זהו המצב. כרגע התעריף פר מטר מרובע שונה בכל עיר ועיר והוא נקבע היסטורית מתישהו לפני חוק ההסדרים. אם בעבר הסמכות לשנותו או לשנות אזורי מיסוי או את סיווגי הארנונה זה היה בסמכות הרשות המקומית בלבד, בכפוף לאישור משרד הפנים, היום הסמכות היא של משרד הפנים. העירייה יכולה לפנות בבקשה לשינוי והבקשות יאושרו או לא".
עיריית רחובות
אז למה שהרשות המקומית לא תפנה למשרד הפנים בבקשה להוזיל את הארנונה?
"כמעט כל הפניות מהרשויות המקומיות שהוגשו עד כה סורבו. יתרה מכך, במידה ועירייה אומרת 'אני רוצה לקחת על עצמי ולעשות הפחתה יותר דרמטית ומשמעותית בארנונה', אומר משרד הפנים 'תראה לי חלף הכנסה. 'אם אתה מפחית 3 מיליון שקלים בארנונה, תראה לי עכשיו מאיפה אתה מביא 3 מיליון שקלים אחרים'. למעשה, ההתנהלות הזו של משרד הפנים מנציחה את המצב הקיים היסטורית, כי זה כמעט על גבול הבלתי אפשרי לעשות איזשהו שינוי".
אבל בכל שנה תעריפי הארנונה מתעדכנים. האם גם זה לא בידי העירייה?
"מדובר על מה שנקרא עדכון תעריפי ארנונה. זה נקבע על פי מדדים בחוק ההסדרים שאותם קובעים במשותף שר הפנים ושר האוצר. זה שיעור העדכון האוטומטי של תעריף הארנונה ואין לעירייה השפעה עליו".
מה ההיגיון בכך שהמדינה לא מאפשרת כמעט שום שינוי בארנונה לעיריות?
"המגמה של משרד הפנים היא לשנות. כבר כמה שנים טובת המשרד אומר 'בואו נעשה סדר בארנונה, בואו נקבע שתעריף הארנונה יהיה אחיד בכל מדינת ישראל ואז כולם ישלמו את אותו דבר'. מאז הנושא הזה נמצא בבדיקה. המשרד לא מאפשר לעיריית רחובות ולכל שאר הרשויות לבצע שינוי, כי הוא מתכנן לעשות אותו בעצמו. הבעיה היא שזה לא קורה. צריך תמיד לזכור שההתנגדות של משרד הפנים היא מהסוג של 'עוד רגע אני עושה את זה בעצמי ומטפל בזה'. שוב, הלכה למעשה זה לא קורה וממשיך להישאר ככה".
זאת אומרת שההבדלים שרואים במחירי הארנונה בין הערים השונות הם היסטוריים וקבועים כבר עשורים?
"ההבדלים שרואים הם היסטוריים. עוד בעיה קשורה לא בתעריפים, אלא בשיטת המדידה של שטח הארנונה, כלומר על איזה שטח אתה משלם את הארנונה. יש כמה וכמה שיטות וגם פה המדינה לא קבעה שיטה אחת לגבי איך מודדים. למשל, יש את השיטה לפיה כן לוקחים בחשבון את עובי קירות החוץ, שמגיע לבערך 5 אחוז מהתעריף. על פני כמה שנים טובות זה יכול להגיע לסכומים מכובדים. לעומת זאת יש רשויות שבהן השיטה היא לקחת בחשבון רק את שטח הדירה, בלי שטחי הקירות. לכן כל אותם אנשים שלוקחים את הדף ואת הנייר ומשווים בין רשויות אחרות ובין רחובות עלולים לחטוא לאמת. הם צריכים לקחת בחשבון גם את הפרמטרים למדידה ואז להשוות ולקבוע אם אצלנו יקר יותר או לא".
ובכל זאת, תושבים בעיר מרגישים שהארנונה ברחובות גבוהה במיוחד.
"לתושבים שלנו שבאים ומלינים לגבי גובה הארנונה אני אומר: רחובות לא הכי זולה אבל היא בטח לא הכי יקרה. רחובות ממוקמת איפשהו באמצע, כמו רוב הערים בארץ. בכלל, רחובות היא עיר שמדמה באופן כמעט מלא את התפלגות האוכלוסייה בישראל וזו הסיבה שבגללה תוצאות הבחירות המקומיות הן כמעט אחת לאחת זהות לתוצאות הבחירות הארציות. הרבה סקרים לבחירות הארציות נערכים ברחובות, כי היא מיקרוקוסמוס לחברה הישראלית, וכזו היא גם מבחינת רמת המחירים והארנונה. רחובות היא לא עיר זולה והיא גם לא מתיימרת להיות עיר זולה, ומצד שני היא לא עיר יקרה משמעותית ביחס לאחרות".
רחובות – מבט מלמעלה
נשמעות תלונות שהארנונה ברחובות התייקרה בשנים האחרונות. מה מראים הנתונים?
"רחובות לא העלתה בכלל ארנונה למגורים בעשר השנים האחרונות, חוץ מהעדכון האוטומטי שנקבע על ידי משרד הפנים. בשונה מחלק מהכותרות שכל הזמן צצות ואומרות 'הנה מייקרים, הנה מעלים', השנה הארנונה עלתה ב-0.3 אחוז וזה העדכון האוטומטי של המדינה".
עוד טענות שמעלים תושבים עוסקות בגביית הארנונה. לכאורה, יש הרבה אנשים שלא משלמים כי הם פרוטקציונרים או קומבינטורים. יש אפילו תאוריה שאומרת שישנם אזורים מסוימים בעיר שבהם אם לא משלמים ארנונה העירייה מעלימה עין.
"זה פשוט לא נכון. אין ברחובות אכיפה סלקטיבית או גבייה סלקטיבית. אחוזי הגבייה ברחובות הם מהגבוהים בארץ ועומדים על כ-90 אחוז, ואלו נתונים בדוקים. בן ציון שרעבי, שמטפל בנושא של הגבייה ועוסק גם במדיניות העירייה בהנחות פרטניות, עושה עבודה מעולה".
יזמת והובלת בקדנציה הקודמת ועדה לבחינת נושא הארנונה. מה גיליתם?
"בקדנציה הקודמת דרשתי להקים ועדה שבחנה את נושא הארנונה וגילינו שאחת התחלואות הכבדות ביותר של העיר רחובות היא שיש כאן כל מיני עיוותים היסטוריים, שבגלל אותו חוק הסדרים הונצחו בצורה סטטוטורית בחוק ואי אפשר לשנות אותם. למשל, ברחובות גורודיסקי, מנוחה ונחלה והברוש, חלק מהרחוב הוא אזור א' וחלק מהרחוב הוא אזור ב'. הפער בין אזור א' לאזור ב' הוא של עשרות שקלים למטר בחודש. בשנה אנחנו כבר מגיעים לפעמים לאלפי שקלים, תלוי כמובן בגודל הנכס. אני בכוונה נוגע ברחובות שנמצאים באזורים שבהם אין שום הצדקה לתעריף נמוך יותר או שונה. ההבחנה בין חלקים של אותו הרחוב, או בין רחוב ישן לחדש, היא לא לגיטימית.
"יש עוד מצב שהיה צריך לשנות, ואכן השינוי אושר לבסוף לאחר סירובים רבים במשרד הפנים. יש שכונות שהעירייה מכירה בכך שהמצב הסוציואקונומי בהן פחות טוב, ולכן הן בסיווג מיסוי ב', שהוא נמוך יותר. ג' כמעט לא קיים. אבל אם באזור הזה קם בניין חדש שבו מחירי הדיור כפי שאנחנו יודעים גבוהים בעשרות או מאות אחוזים ממה שהיה בדירות הישנות, אין הצדקה שהבניין החדש הזה יוגדר כאזור מיסוי ב'. אם לאדם יש את הכסף להשקיע מיליונים או מאות אלפים בדירה חדשה, למה הוא צריך לשלם ארנונה פחותה? הרי הוא יצרוך את אותם שירותים שהוא מקבל מהעירייה וייצור את אותו בור בתקציב".
במסגרת הוועדה הצלחתם לשנות משהו בנוגע לאזורי המיסוי השונים באותו הרחוב?
"ניסינו לקדם רפורמה שמשנה את אזורי המיסוי, אבל התשובה שקיבלנו היא שאי אפשר, כי משרד הפנים עובד על תכנית ארצית והיא אמורה להיות זו שתקדם או שלא תקדם את העניין הזה. נאמר לנו שלכן זה לא משהו שהוא בסמכות שלנו כעירייה. כשהקמתי את הוועדה הייתי אופטימי לגבי הסיכויים לעשות רפורמה. היום אני מאוד זהיר ברמת הציפיות ומבין שזה תהליך מאוד ארוך ומורכב. מבחינה זו אני מודה שהוועדה הוקמה בקול תרועה רמה ונסגרה בקול ענות חלושה.
"לשמחתי, מה שכן הצלחנו לקבל לו אישור לאחר שסורבנו מספר פעמים, הוא כאמור בנושא של הבניינים החדשים באזורי מיסוי ב'. קיבלנו אישור לכך שבניינים חדשים באזורים אלו יקבלו סיווג מיסוי א', שהוא גבוה יותר ומתאים למצב הסוציואקונומי של הקונים, ולא כמו שהיה עד כה, שהם היו אמורים לשלם לפי סיווג ב'".
רוצים להישאר מעודכנים?
אילו היית מקבל אישור ממשרד הפנים לבצע רפורמה בארנונה, מה הדבר הראשון שהיית עושה?
"דבר ראשון הייתי עושה האחדה של אזורי המיסוי של הארנונה. למשל ברחובות שבהם באותו הרחוב יש הפרשים לא מוצדקים בין חלק אחד של הרחוב לחלק אחר שלו. בסופו של דבר אלו אותם התושבים שצורכים את אותם השירותים. כמו כן, הייתי דואג שמי שבאמת צריך את ההנחה בארנונה יקבל אותה על בסיס פרטני. בוועדת נזקק נתקלים בהרבה מקרים של אנשים שלא גרים באזורים "הקלאסיים" שבהם גרה אוכלוסייה מוחלשת, ובכל זאת הם זקוקים להנחה משמעותית בארנונה בכדי להתמודד עם החיים באופן שוטף ועם ההוצאות הקבועות. אני חושב שהסיווג על פי אזור גאוגרפי הוא פאסה, הוא נגמר. הוא היה רלוונטי בעבר, לשנים מסוימות.
"עוד דבר שהייתי בודק זה כיצד האחדה משפיעה על קופת העירייה. האם לחיוב או לשלילה. אחר כך הייתי מבין האם להוריד במחירי הארנונה, או שההפחתה תהיה כה נמוכה שלא תהיה כדאית. אולי יהיה עדיף ללכת לכיוון של הגברת שירותים לתושב".
זאת אומרת שהתכנית שאתה מציע מכוונת להאחדת אזורי מיסוי מצד אחד, ומתן הנחות לפי צרכים פרטניים מצד שני?
"בעיר כמו רחובות, שעברה קפיצת דרך משמעותית בשנים האחרונות, ששודרגה והתפתחה בכל קנה מידה ופרופורציה, אני בכלל לא בטוח שבשנת 2019 יש הצדקה לאותם אזורי מיסוי. ראש העיר מקדם ומפתח תכניות בקרית משה, באושיות ובעוד שכונות שיהפכו אותן למקום אחר לגמר. לכן אני לא רואה שום סיבה להמשיך בתיוג האוטומטי שבו אזורים אלו צריכים לקבל הנחה. אני מאמין בהנחה פרטנית שתהיה רלוונטית ומשמעותית יותר מאשר אותן הנחות רוחב, שבגלל שהן לא מדויקות וניתנות לפי אזור, משפיעות על אותו בן אדם שבאמת צריך אותן בקושי בשקל".
מה קופת העיר תרוויח משינוי אזורי המיסוי?
"אם כל אותם אזורים שמשלמים מיסוי נמוך בלי שום הצדקה ישלמו מיסוי רגיל, זו תהיה הדלתא שתיתן את הכסף".
כדי לפשט את הדברים, רפורמה כזו יכולה להוזיל את הארנונה לחלק מהתושבים, אבל להעלות אותה לאחרים.
"חד משמעית כן".
אפשר להבין מדבריך שגם אם יהיה ניתן בעתיד להפחית בארנונה לא תמליץ על כך?
"גם אם תהיה הוזלה היא תהיה של שקלים בודדים, של עשרות שקלים בחודש. זה לא יגיע להפחתה של 10 אחוז אפילו. אני חושב שכשמסתכלים על ארנונה ועל הגובה שלה, גם ברחובות וגם ברשויות אחרות, צריכים להסתכל על מעטפת השירותים. כתושב העיר, מעבר להיותי בעירייה, אני לא בטוח שרוב התושבים היו רוצים הוזלה של כמה שקלים אם הם היו חושבים גם על ההשלכות שלה. הארנונה ממלאת את קופת העירייה בכסף שבסופו של דבר חוזר לתושב בצורת שירותים. לפני שאנחנו ממהרים להגיד 'עכשיו אני משלם פחות', עדיף להבטיח רמת שירותים נאותה לתושב ושהיא לא תפגע".
רחמים מלול ויניב מרקוביץ'
העירייה מאוזנת מבחינה תקציבית?
"בתשע השנים האחרונות רחובות מסיימת כל שנה באיזון תקציבי מלא, ללא הלוואות חדשות, חוץ מאשר שנה אחת שגם בה ההפסד היה קטן ומינורי. רחובות מצליחה לפעול להקטנת הגרעון שהצטבר משנים עברו ואני חושב שזה אחד הדברים המשמעותיים שקרו ברחובות בעשור האחרון. אנחנו לא נרצה לפרוץ את זה בשום צורה ולהביא לאיזשהו סיכון".
אז איך בכל זאת ניתן להפחית עלויות ארנונה למגורים, לפחות ברמה העקרונית?
"אם נניח בצד את כל בעיות הביורוקרטיה והחוק והמורכבות שלהם, הדרך היחידה להפחית את הארנונה למגורים היא אך ורק על ידי הוספה של שטחי תעסוקה ומסחר. שטחי תעסוקה ומסחר בשטח של רשות מקומית מגדילים משמעותית את הכנסות העירייה, מאחר והשירותים שאותם גופים אלו צורכים נמוכים משמעותית מאלו שבית אב או משפחה צורכת, ובמקביל הם משלמים תעריף יותר גבוה. ככל שיש לעיר יותר אזורי מסחר ותעסוקה היא מרוויחה יותר, בעוד שעל כל בית אב היא למעשה מפסידה. הארנונה שבית אב משלם לא מכסה את ההוצאות שנדרשות עבור מכלול השירותים שהוא מקבל מהעיירה, ביניהם: חינוך, רווחה, תרבות, תשתיות. העירייה בעצם משלמת על כל בית אב, בעוד שטחי תעסוקה ומסחר הם למעשה הכנסה כמעט נטו לקופת העירייה. זאת משום שלמעט שירותי ניקיון או פינוי פסולת, כל השירותים הבסיסיים של חינוך, תרבות ורווחה לא קיימים".
אמרת שאתה כבר לא אופטימי כבעבר, אבל מה ניתן לעשות בכדי שמשרד הפנים יאשר רפורמה לשינוי אזורי המיסוי ברחובות?
"אם נציג תכנית שתהיה מקיפה ותראה שקופת העירייה לא נפגעת, ושאין סיכון שקופת העירייה תיכנס עקב אותו שינוי לגרעון, ואם התכניות שלנו לגבי פיתוח והקמה של אזורי תעסוקה ומסחר חדשים ברחבי העיר, ויש כמה וכמה תכניות כאלו, יצאו מן הכוח אל הפועל, אז בהחלט יכול להיות מקום לשינוי. אם נצליח להראות למשרד הפנים שיש לנו חלף הכנסה מספיק גבוה מול אותם תיקונים שאנו רוצים לעשות, ייתכן שנקבל אישור".
מתי נזכה לראות את אותה רפורמה מיוחלת מתרחשת?
"מתי? זאת שאלת מיליון הדולר. אם בקדנציה הקודמת הייתי מאוד אופטימי ואמרתי שבקדנציה הזאת נשנה ונעשה, אז היום אני מודה ומתוודה שאני לא יודע. אני מבין את האתגרים והקושי ואנחנו חייבים את התמיכה והאישורים של משרד הפנים. אני מציע שבתור התחלה נקווה שבינואר 2020, עוד כשנה מהיום, נהיה בעיצומו של תהליך מיפוי בנושא הארנונה והמיסים".
רוצים להישאר מעודכנים אחר כל הידיעות החשובות ברחובות?
הצטרפו לקבוצת הווטסאפ של "ערים"
הורידו את אפליקציית "ערים רחובות" באנדרואיד
הורידו את אפליקציית "ערים רחובות" באייפון
עזרא
אדון מרקוביץ היקר. בטל אזורים ותקפיץ את הארנונה בעוד 5 מליון שקלים לעיריה. האם העיר תיראה אחרת? יותר נקיה? השקעה בתשתיות תשתפר? או שכל הכסף יעבור לעיריה והחגיגה תתחיל. ממשכורות מנופחות עד רכבים חדשים. חוץ מפינוי אשפה פעמיים בשבוע אנני מרגיש ש5000 השקלים שאני משלם לקופת העיריה בשנה משקפת את הסכום שאני מקבל בשרותים.בוא לרחוב הבנים . עזרא. נחמני ותראה את רמת הנקיון . כשארגיש שהכסף שכבר אתם גובים משמש לרווחת התושבים אשמח להעלאת הארנונה. בנתיים אל תקמבן אותנו בדרך חדשה להעלאת הארנונה. מנסיון כל תוספת תעבור מהר מאד הבירוקרטיה של העיריה ולא לרווחת התושבים
משתמש אנונימי (לא מזוהה)
1400שח לחודשיים ל4 חדרים משפחה 5 נפשות זה בלי כסף ממש תודה מרגיש כי זכיתי
סכומים מטורפים שלא נראו בשום עיר אחרת עיריית רחובות תתעוררו אין הצדקה לסכומים כאלה