יוצאי אתיופיה המבוגרים בשכונת קרית משה, שמתגעגעים לעבודה החקלאית ולטבע שבו חיו כל שנותיהם עד להגעתם ארצה, קיבלו לפני כשלוש שנים חלקה בפקולטה לחקלאות ברחובות, שבה לכל אחד שטח משלו לעיבוד. את הפרויקט הקהילתי של הפקולטה, שמתבצע בשיתוף צוות מוקד הקליטה העירוני של עיריית רחובות, בראשות דוד אלעזר וחנה טמנו, החל להוביל לפני שלוש שנים פרופ' אלון סמך, שהתנדב בשכונה ושם לב שליוצאי העדה האתיופית המבוגרים חסרה עבודת האדמה.
לטובת העניין הפקולטה הקצתה קרקע שמחולקת לכ-35 חלקות של ערוגות ארוכות. כל אחת שייכת לחקלאי נפרד והוא מגדל בה כרצונו. כיום אפשר למצוא בחלקה ערוגות יפהפיות ובהן גידולי תירס, פלפל חריף, אבטיחים, צמחי תבלין מסורתיים, ועוד.
תושבים משכונת קרית משה בחלקות שהוקצו עבורם בפקולטה לחקלאות
החקלאים תושבי השכונה מספרים שהם מחכים להגיע לחלקה והעבודה בה מחזירה להם את שמחת החיים. בעזרת תרגום של בתו, אטללה טרפה מספר מה החלקה מעניקה לו: "אני מבסוט כשאני מגיע לפה. זה נותן לי כוח. אני גדל פה".
התגעגעת לעיסוק בחקלאות?
טרפה עונה בעצמו בעברית: "כן, כן".
פרופ' אלון סמך מהפקולטה לחקלאות מספר: "החלק שאותי מרגש זה לראות אותם מחייכים ושמחים. הם באים ברגל וחוזרים הביתה עם סלים מלאים. אני מתרשם שהפרויקט מעניק לחקלאים תחושת הצלחה. הם מראים לנכדים ולילדים שלהם את מה שהם מסוגלים לגדל ולעתים זאת הזדמנות ייחודית עבורם, כי לא יצא לחלקם לעבוד בארץ בעבודה שהם גאים בה".
רוצים להישאר מעודכנים?
פרופ' סמך מוסיף: "מאחר והפרויקט נערך כבר 3 שנים, חלק קטן מהמבוגרים הגיעו למצב שהם כבר לא מצליחים להגיע לחלקה. זה מאוד עצוב לי להיפרד מהם".
פרופ' אלון סמך ואחד התושבים משכונת קרית משה בחלקות שהוקצו עבורם בפקולטה לחקלאות
מסתבר שהמוניטין של החלקות הגיע עד לארץ המוצא, אתיופיה. פרופ' סמך מסביר: "כשראש ממשלת אתיופיה לשעבר ביקר באוניברסיטה העברית, בקשו ממני, מאחד החלקאים המבוגרים ששמו בריהון ומדוד אלעזר מהעירייה, להיפגש עם המשלחת. בריהון דיבר וסיפר למשלחת על הפרויקט ומסתבר שהוא בא מאותו כפר של ראש ממשלה. הם התחבקו בסוף וזה היה מרגש".
תושבים משכונת קרית משה בחלקות שהוקצו עבורם בפקולטה לחקלאות
רוצים להישאר מעודכנים אחר כל הידיעות החשובות ברחובות?
הצטרפו לקבוצת הווטסאפ של "ערים"
הורידו את אפליקציית "ערים רחובות" באנדרואיד
הורידו את אפליקציית "ערים רחובות" באייפון
ע.א.
האם החקלאים משתמשים בידע וטכניקות שהביאו איתם מאתיופיה? סביר להניח שיש לפקולטה לחקלאות מה ללמוד מכל הידע שנצבר במשך דורות של חקלאים ואנשי אדמה. הידע המערבי די מוכר וממופה. אבל כאן יש לנו הזדמנות לקבל תוספת רעננה למאגר ה DNA של הידע החקלאי. אז מעניין אותי לדעת האם מישהו מתעד את השיטות והידע. האם מישהו מדרבן ומתחקר את המבוגרים שעדיין זוכרים דברים "משם", לפני שנאבד את האוצר הזה שנמצא כאן רק זמנית. כי הנכד הישראלי של חקלאי אתיופי, כבר לא ידע את הדברים האלה.
אלון
הסטודנטים מהפקולטה באים לסיורים וקבלת הסברים מהמבוגרים. זה הבסיס הרעיוני של החלקה בפקולטה: למידה אחד מהשני. סטודטים מתנדבים עוזרים לחלק מהמבוגרים באתגרים פיזיים כמו סחיבה ותוך כדי לומדים מהם על התרבות שלהם. בעיקר נהנים לצחוק ולחייך יחד.