גם בשנת 2020 המאבק של הקהילה הגאה להכרה ולשוויון לא נגמר. לקראת עצרות הגאווה שיתקיימו הערב (ראשון) בארבע הערים הגדולות, תל אביב, ירושלים, חיפה ובאר שבע, שני יוצרים ופעילים להט"בים מרחובות משיקים את קליפ הגאווה הארצי שנקרא "בכל מקום אהבה". בקליפ שיצרו עלמה קלברמן ואסף אור, לקחו חלק גם מורן רוזנבלט, ידידייה ויטל, אורנה בנאי, דוד לביא, יזהר כהן ומאות פעילי הקהילה מ-30 ערים בכל רחבי הארץ ומהארגונים השונים.
קלברמן היא מוזיקאית, יוצרת ומבצעת, בת 22 מרחובות, מובילה את הקהילה הגאה בעיר. היא השתתפה בעונה השלישית של הכוכב הבא. מאז היא שיחררה את אלבום הבכורה שלה, שֵׁדָה, בהפקתו של תאיר סיבוני, כאשר שיר הנושא מתוכו היה עבורה יציאה פומבית מהארון. אור, הוא מוזיקאי, יוצר, מפיק מוזיקלי ומבצע, בן 24 מרחובות. הוא שיחרר לפני כחצי שנה את הסינגל "כמו שביקשת". בשיר הוא חושף את נטייתו המינית ומספר את סיפור היציאה מהארון של נער ישיבה הומו. עם השיר הזה הופיע באירוע הגאווה ברחובות.
עלמה, שכתבה את השיר לחודש הגאווה, מספרת: "אסף ואני עבדנו יחד על הקליפ לשיר שלו 'כמו שביקשת', אחרי שהוא ראה את הקליפים שלי וחיפש להביא הפעם את הקול שלו גם לתוך הווידאו ארט של הדבר הזה. הקליפ מספר את סיפור היציאה מהארון של נער ישיבה דתי. מסובך ככל שהיה הסיפור, ככה הייתה ההפקה".
"במחשבה חטופה השמעתי לו את ב'כל מקום אהבה' כשיר ישן שאני אוהבת וחשבתי שאולי הוא ירצה לעשות עם זה משהו. תוך כדי תחילת העבודה הבנתי שיכול להיות מדהים לעשות את שיר הגאווה של השנה בעצמנו, אחרי שהבנתי שמבחן הקבלה להוביל שירי גאווה ארציים הוא להיות בעצם סטרייט-פרנדלי, רצוי עם מיליוני האזנות וביט מזרחי".
רוצים להישאר מעודכנים?
שניכם מרחובות, ואי אפשר להתעלם מהעובדה שרחובות הגיעה למקום נמוך בדירוג הערים הידידותיות ללהט"בים.
"רחובות אומנם דורגה במקום 26 מתוך 29 ב'מדד העירוני הגאה' שפרסמה האגודה לפני כחודש, אבל אני חייבת להודות שזו הייתה זריקת ההתעוררות הטובה ביותר שיכולנו לקבל. בתור בחורה בת 22, בלי ילדים במערכת החינוך, או בלי הצורך להיות נערה באיגי, לא הייתי מודעת לחוסרים הפנימיים שיש ברחובות, מעבר לעוולות השוויון הארציים והעולמיים שאופפים אותנו תמיד".
"זכינו להבין מה אנחנו צריכות להשיג, לאסוף אנשים טובים סביב העשייה שהתעוררה לפתע ולהתחיל תהליך רציני של מהפכה תוך-עירונית. אי אפשר להכחיש שבשנה הראשונה חששנו ממה שהמשטרה קוראת 'הפגנת נגד' – החל מקריאות הומופוביות ועד ישי שליסל. החיים שלנו לא מובנים מאליהם, ולהגיע להרבה אירועים בארץ משמעו לנפח חזה ולקחת סיכון. למזלנו הטוב והרב, זכינו לראות ברחובות בעיקר כבוד הדדי ואהבה, התרגשות שהדבר הזה חי כאן. אף פעם לא פחד מוחשי".
בחודש האחרון חילקו חברת המועצה איטל בציר אלשיך והרן יקיר דגלים לכל דורש ברחובות. "אז באמת התחלנו לשמוע על דגלים שנתלשים ונעלמים וחזרה להדהד ההומופוביה ביחד עם המאבק על מיקום האירוע השנתי", מוסיפה עלמה, "השנה תהיה לנו עצרת במקום מצעד גאווה בעיר רוצה אותנו כמה שיותר בחוץ, כמה שיותר מתחת לאדמה. אנחנו רוצות להאמין שיש קולות טובים בעירייה שאנחנו יכולות לעשות איתם תהליך ולא מוותרות על מה שמגיע לנו".
תום ילדות
מה פתאום ???
למה לומר דבר כזה לא רוצים לא מחוץ לעיר ולא מתחת האדמה.
בסך הכל רוצים בארון.