התפתחות המדע, הגילויים וההמצאות המתחדשים יומיום, מחזקים בלבבות את האמונה בבורא ית"ש. היום יותר מתמיד, אנו חוזים במו עינינו באמיתות התורה. לדוגמא, עדים אנחנו איך תחיית המתים עומד ומתגשם לנגד עינינו; הארכת שנות חיי האדם על ידי שיפור מתמיד באיכות החיים. המצאת תרופות מאריכות חיים. ההצלחה במיגור או במניעת מחלות. היכולת ליצור איברים והשתלתן בגוף. החלפת חלקי גוף פגומים. שיבוט בעלי חיים. כל אלה מאפשרים למדע הרפואה להביא אותנו כאן ועכשיו אל פתחו של עידן תחיית המתים. ימים בהם בני אדם יחיו על פני האדמה מאות שנים ואף יותר, בדומה לדורות ראשונים.
אני מאמין שתחיית המתים בוא תבוא. הרמב"ם ייסד את עיקרי הדת והאחרון שבהם קובע; אני מאמין באמונה שלימה בתחיית המתים שיחול באיזה עתיד קרוב או רחוק כשיעלה רצון מלפני הבורא. חז"ל חלוקים היאך יראה הנס הזה.
באיגרת תחיית המתים להרמב"ם קבע שהישארות הנפש והעולם הבא הוא הכרח המציאות וניתן לקרבו לשכל, כמאמר דניאל הנביא (פי"ב) "ורבים מישני אדמת עפר יקיצו אלה לחיי עולם ואלה לחרפות ולדראון עולם" אח"כ אמר המלאך לדניאל "ואתה לך לקץ ותנוח ותעמוד לגורלך לקץ הימין".
בעולם הבא אין מציאות לגוף גשמי. אין בו "לא אכילה ולא שתיה ולא משגל". חיים שאין מוות אחריהם. אלה יהיו חיים של נפשות ללא גוף. בשעת פטירתו של אדם , נפרדת נשמתו מן הגוף ונכנסת אל "עולם הנשמות". אין בו גוף וגוויה אלא נפשות הצדיקים בלא גוף, כמלאכי השרת הנהנים בו מזיו השכינה. אלה "חיים שאין בהם מוות והטובה שאין עמה רעה". עולם רוחני. הוא שכתוב בתורה "למען ייטב לך והארכת ימים". מפי השמועה למדו; למען ייטב לך – לעולם שכולו טוב. והארכת ימים – לעולם שכולו ארוך וזה הוא העולם הבא. "בני העולם הבא" אינם גופות חומר אלא נפשות נבדלות, מהות של שכל הנפרד מן הגוף – זו המכונהנשמה (רמב"ם הלכות תשובה פ"ח ואגרת תחיית המתים).
עוד כתב בהלכות מלכים (פי"ב) "אל יעלה על הלב שבימות המשיח יבטל דבר ממנהגו של עולם, או יהיה שם חידוש במעשה בראשית, אלא עולם כמנהגו נוהג". לעולם לא יהיה בשום אופן וצורה כל התחדשות הבריאה יען כִּי אֵין חָדָשׁ תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ (קהלת א' ט'). בורא העולם ברא אותו בששת ימי בראשית "יש מאין". מאז הוא מתקיים על פי חוקי הטבע. עולם בו הכל נולד ונוצר "יש מתוך יש". הרמ"ה, רבינו מאיר הלוי אבולעפיה (יד רמ"ה סנהדרין) מביא דעת שמואל שהטבע לא ישנה הליכותיו בימות המשיח אבל יהיו ניסים כמו תחיית המתים.
באיגרת תחיית המתים כתב הרמב"ם – "שתשוב הנשמה לגוף" – כפשוטם של דברי הנביאים והחכמים. הנותר מריקבון הגוף יתחדש כמבואר בחזון העצמות היבשות (יחזקאל ל"ז) ממאמרי חז"ל נראה שאנשים שיקומו בתחיית המתים, יהיו בני אדם בעלי גוף אשר יאכלו וישתו וישגלו ויולידו וימותו לאחר חיים ארוכים מאד כחיי ימות המשיח. אז, בקץ הימים, עיקרן; ימים של גאולת ישראל אל מול עולם מתפתח לקראת גאולת האנושות כולה, נחיה חיים ארוכים וטובים בעולם הזה, ונגיע לשלימות רוחנית נפשית. אין שני לה. אך אף השבים לחיים, לא יחיו לעד אלא ימותו שוב, ויזכו נשמותיהם לחיי העולם הבא. תחיית המתים איננה התכלית האחרונה. יען על האדם למות בהכרח. ויתפרד וישוב גם אח"כ למה שהורכב ממנו. הגוף אל האדמה והנשמה אל כור מחצבתה.
בימות המשיח יאריכו חיי בני האדם. לפי שיסורו הדאגות והיגון, המקצרים ימיו של האדם. גם המשיח ימות ובנו ימלוך תחתיו ובן בנו אחריו. והתכלית העיקרית הוא העולם הבא שאין בו לא אכילה ולא שתיה כי אם השארות הנפש בקיים המושכל, כשהצדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם ונהנים מזיו השכינה רוצה לומר באמרו ועטרותיהם בראשיהם; אותם נשמות מתענגות במה שמשיגות ויודעות מאמיתת הבורא יתברך (פירוש המשניות להרמב"ם פ' חלק). ככלל, דעת את ה' זוהי ההנאה היותר גדולה לאדם בכל העולמות.
הרמב"ן (שער הגמול) קובע "שכר הנפשות וקיומם בעולם הנשמות נקרא בפי רבותינו "גן עדן" שיקום בימות המשיח והוא מכלל העולם הזה, בדומה לגן עדן בו חי אדם הראשון. בתחיית המתים, המתים יקומו לתחיה ויזכו לחיי נצח בגוף ובנפש. הגוף יזדכך עד כי "ישוב הגוף כמו נפש". גוף שיחיה לעד ללא אכילה או שתיה. אלה יהיו חיי העולם הבא על פני האדמה ממש. עולם בו החומר הגס יהפוך רוחני. עוד כתב (שיר השירים ח' י"ב): לאחר שיצאו מהגלות ויחול מלכות בית דוד באלף השישי משנות העולם עד סופו, ותתגלה הגאולה והישועה. נצפה לקץ הימין; ביאת המשיח ותחיית המתים. זו המדרגה האחרונה בכל תקופות חיי האדם. אין כערכך ה' אלוהינו בעולם הזה, ואין זולתך מלכנו לחיי העולם הבא, אפס בלתך גואלנו לימות המשיח ואין דומה לך מושיענו לתחיית המתים.
מלך המשיח יבוא לירושלים ויבנה אותה ככתוב "בונה ירושלים ה' נדחי ישראל יכנס" (תהילים קמ"ז ב') וברישיון מלכי האומות ובעזרתם ישובו בני ישראל מהגלות אל ארץ ישראל. כדכתיב "והביאו את כל אחיכם" (ישעיה ס"ו ב') ויהי המלכות ההיא נמשך ואינו פוסק לעולם. הנביא זכריה (ט' ט') מתאר "גילי מאד בת ציון הריעי בת ירושלים הנה מלכך יבוא לך צדיק ונושע הוא עני ורוכב על החמור". באותם ימים תאיר הלבנה כאור החמה ואור החמה יהיה שבעתיים כאור שבעת הימים ביום חבש ה' שבר עמו ומחץ מכתו ירפא (ישעיה ל' כ"ו). אחרי כן יבוא האלף השביעי הוא יום שכולו שבת ומנוחה לחיי העולמים (ראש השנה לא א) והנשמות צרורות בצרור החיים ונהנות מזיו השכינה לנצח נצחים.
הנפש תדבק בדעת עליון בהדבקה בגן עדן, עולם הנשמות, ותתעלה בהשגה גדולה ממנה, ויהיה קיום הכל לעד ולעולמי עולמים. העולם הבא הוא אור שנברא קודם העולם הזה. הוא ההשגה האחרונה שאדם משיג ומתעלה אור שהאדם צופה בו מסוף העולם ועד סופו (בר"ר ג' ד'). מקום העולם הבא חקוק בחכמה להודיע השגתה לאור הראשון שנקרא חכמה דכתיב "כי נר מצוה ותורה אור" (משלי ו' ג') וכתיב "חכמת אדם תאיר פניו" (קהלת ח' א'). אותה שעה כל אדם יגיע למעלת אדם הראשון שדבק ביוצרו ומתלבש ברוח הקודש.
במדרש הנעלם לפרשת תולדות אמרו: תחיית המתים היא האחרונה שבכולם. ואין בין העולם הזה ותחיית המתים אלא נקיות והשגת ידיעה. בית הלל אומר: כשם שיצירתו של אדם בעולם הזה, כך יצירתו לעולם הבא. מה יצירתו בעולם הזה מתחיל בעור ובשר גידים ועצמות, כן לעולם הבא עלי אדמות מתחיל בעור ובשר וגידים ועצמות (בר"ר י"ד ה').
הזוהר (ח"א ד"ס ע"א) מתאר שבשעה שבא אברהם לשחוט את יצחק בנו פרחה נשמתו. נתבטל כוח החיות שהייתה בו. נמצא מה שיצחק אבינו חזר לחיים לא ארע באמצעות טיפה סרוחה אלא נברא כבריה חדשה כאדם הראשון שלא נוצר מטיפה. בורא עולם הערה עליו רוח ממרום ונתקדש בקדושת הגוף.
בעניין יצירת האדם מבאר רבינו בחיי (בראשית פ"ג) על פי הפסוק "עור ובשר תלבישני ובעצמות וגידים תשוככני" (איוב י' י"א) עתיד הקב"ה בתחיית המתים "שיעשה לשכל ולנפש בריה חדשה". יחזיר אליה כתנות עור כלומר גופות "וילבישם" שעתיד הקב"ה להלביש את הגופות לשכל ולנפש. משמע, שיחדש הקב"ה את עולמו באותו זמן בריה חדשה. הנני בורא לך כותנות עור אלפי"ן ועייני"ן מתחלפים (ב"ר כ' כ"ט) ללמדך שהקב"ה ילביש את הגוף בנפש ושכל.
רוצים להישאר מעודכנים?
הרמב"ם בהקדמה לפרק החלק מפרש לשיטתו את "גן עדן" כמקום טוב ונפלא בעולם הזה שיתגלה לעתיד לבוא לבני אדם ויתענגו בו ואילו "גיהנום" הוא משל וכינוי לצער ועונש רוחניים שיקבלו הרשעים לעתיד לבוא. רב סעדיה גאון (אמונות ודעות ט' ה') מפרש שגן עדן וגהינום הם גמול לעתיד לבוא. כינויים לעניינים רוחניים. הגמול הרוחני לצדיקים מכונה גן עדן על שם המקום הטוב ביותר הנמצא בזה העולם. מקום בו שכן אדם הראשון עד שגורש משם וקולל "בזיעת אפיך תאכל לחם". מאידך, העונש הרוחני לרשעים מכונה גיהנום, על שם גיא בן הינום ליד ירושלים, שם היו שורפים בני אדם לעבודה זרה. הוא, המקום הגרוע ביותר על האדמה בעולם הזה (שוטנשטיין. נספח לפרק החלק).
רבי אבהו (תענית ז' א') אמר: גדול יום הגשמים מתחיית המתים. תחיית המתים רק לצדיקים. גשמים בין לצדיקים ובין לרשעים. רס"ג (אמונות ודעות מאמר ז') סובר שכל צדיק ובעל תשובה יקום בתחיית המתים. והרשעים כבר בחייהם קרויים מתים. תחיית המתים בעולם הזה, בא לימות המשיח כדי לקדש שמו הגדול, וכדי ליתן שכר לאוהביו וליראיו. שנאמר "יחיו מתיך" אלו מתי ארץ ישראל. "נבלתי יקומון" אלו מתי בבל (סדר אליהו. כתובות קי"א א').
יהי רצון מלפניך ה' אלוהינו ואלוהי אבותינו, שנשמור חוקיך בעולם הזה, ונזכה ונחיה ונראה, ונירש טובה וברכה לשני ימות המשיח ולחיי העולם הבא, למען יזמרך כבוד ולא ידום ה' אלוהי לעולם אודך.
רוצים להישאר מעודכנים אחר כל הידיעות החשובות ברחובות?
הצטרפו לקבוצת הווטסאפ של "ערים"
הורידו את אפליקציית "ערים רחובות" באנדרואיד
הורידו את אפליקציית "ערים רחובות" באייפון
משתמש אנונימי (לא מזוהה)
בניגוד להתלהבותו של הרב מתחיית
המתים, אני לא רוצה להיות פה כשהאסון הזה יתרחש. הצפיפות ע״פ כדור הארץ תהיה בלתי נסבלת ותגרום רק סבל לכל הנוגעים בדבר.
למזלנו זה לא יקרה למרות כל הציטוטים והפרשנות של דברי אנשים שונים.
משתמש אנונימי (לא מזוהה)
אם כל הכבוד לרמבם הוא כבר מת מזמן ובטח לא קובע לגבי תחיית המתים ואף אדם לא יכול לספר על מה שעוד לא קרה
וזה באמת לא מציאה לחיות שנים רבות בתנאים של היום
אבל מה שבורא עולם מכין לאלה שבוטחים בו זה בטח הכי טוב שיכול להיות לכן הדבר היחיד שיש באפשרותינו לעשות זה לבטוח בו