לפני כמה חודשים נרשמתי לחדר כושר. כיף לא נורמלי. ריח מיוחד שמאופיין רק שם, מוזיקה, אנרגיות ומצב רוח טוב. רוב המתאמנים הם גברים ואני נזכרת שבטבע הזכרים הם היפים. יותר מהנקבות. כמו למשל הטווס. אם אתם רואים טווס מלא בנוצות מפוארות, מרהיבות ומדהימות, מייד תדעו שזהו הזכר שעליו להרשים את הנקבה וכך "לצוד" אותה.
אבל נעזוב לרגע את הנשיונל ג'אוגרפיק WILD. קראתי מחקר של ד"ר אסף לב, אנתרופולוג חברתי ומרצה בבית ספר לתקשורת, אשר חקר בשנים האחרונות את חדרי הכושר בתל אביב ובברלין וקבע שיש קשר חברתי-תרבותי בעניין שאגות הנשמעות בזמן מאמץ אצל גברים. בשורה התחתונה ד"ר לב קבע שגבר למעשה צועק "אני כאן, שימו לב", יותר נכון "אני כאן ואני חזק גבירותיי ורבותיי".
אותם השואגים הם אלו שמרוצים מהתוצאות אליהן הגיעו ומרגישים ראויים לכך. המיומנים, מרימי המשקל הגבוה. אותה שאגה, אנחת מאמץ קולנית, מוכיחה את היכולות שלך ואז ניגשים אליך מתאמנים ושואלים "איך אתה מרים משקל שכזה" וכו'. כך גם נוצרת חברות של חדר כושר והאימונים נהיים משותפים.
הנשים "מתארחות" בטריטוריה גברית כשמדובר בחדר כושר. אלו הניגשות לאזור "הכלים הכבדים" שומרות על פרופיל נמוך. גניחת אישה בחדר הכושר תערער את נשיותה.
משקולות (צילום אילוסטרציה)
רוצים להישאר מעודכנים?
יש חוקרים הקובעים שאותם הגברים הם מתחזים, פייקרים. מייצרים דרמות על מנת לכונן זהות. מסתבר שישנו ניהול רושם גם במחוות הקטנות, כשגבר מנגב את הזיעה מפניו תוך כדי שהוא מכווץ את שרירי הבטן ומבליט ריבועים. זה נעשה כמובן בהרף עין, כאילו "אופססס" לא שמתי לב. שלא תטעו, העניין מחושב ומנגב הזיעה מודע היטב לכך שהוא מספיק חטוב. הדברים נעשים באופן מושכל למען שירות האינטרסים. יש כאלו שמטיחים את המשקולות בעוצמה על הרצפה בסיום התרגיל.
אז מחיאות כפיים לגברים הנפוחים. הופעה מרהיבה ומבחינתי גם נהדרת.
שלכם, אורית פוקס.
אורית פוקס
רוצים להישאר מעודכנים אחר כל הידיעות החשובות ברחובות?
הצטרפו לקבוצת הווטסאפ של "ערים"
הורידו את אפליקציית "ערים רחובות" באנדרואיד
הורידו את אפליקציית "ערים רחובות" באייפון
בן מאור עקיבא
היא נרשמה לפרופיט באור עקיבא שכולם גסרוואים מסתכלים עלייה כיאלו לא ראו בת בחיים
קיסרית
רשומה במרכז קיסריה