כחודשיים לפני הבחירות המקומיות, אגודות הספורט השונות ברחובות ביצעו צעד היסטורי של איחוד כוחות והחליטו לפעול ביחד למען מטרה משותפת – קידום הספורט, שיפור המתקנים והשגת תקציבים ראויים. כך, לראשונה בתולדות העיר, ראשי כל הענפים – כדורגל, כדורסל, כדוריד, ג'ודו, קפוארה, שחייה, היאבקות ואושו, דיברו ביניהם, פתחו קבוצת ווטסאפ חמה לעדכונים והכריזו על חדר מבצעים.
ביום שישי האחרון בשעת צהריים, התכנסו כולם להרמת כוסית במטה של רשימת 'רחובותי' בראשות מתן דיל, להפגין תמיכה במי שהם מאמינים שיביא את השינוי שהם מייחלים לו.
יש לציין כי גם במתכונתו הנוכחית, הספורט המקומי גורף לא מעט הצלחות ברמה הישגית וברמה העממית. מועדוני הספורט השונים מצמיחים אלופים, מתברגים בליגות הבכירות ומטפחים אלפי ילדים ובני נוער שמגיעים להתאמן בענפים המגוונים. אלא שלדעת ראשי האגודות, ההצלחה היא למרות היחס של העירייה כלפיהם, ולא בזכותו.
את היוזמה לאיחוד המדובר ניתן לזקוף לזכותו של תמיר חופי, מנהל הקבוצה של הפועל מרמורק בכדורגל, ששם לב בשיחות עם עמיתים מענפים שונים שעולות בעיות דומות.
חופי: "שנה אחורה מהיום התחלנו לדבר רק מכבי שעריים והפועל מרמורק, אבל פתאום אתה שומע את אותם דברים גם מהכדורסל, גם מהג'ודו, מכל מקום. אתה מבין שמה שכואב לך כואב גם לשני. זו בעיה שמציקה לכולם. בהתנהלות יחידנית מול העירייה לא הצלחנו להשיג שום דבר, אז אמרנו בואו נלחם את המלחמה ביחד. אם נשמיע את קולנו ביחד אז הוא יהיה קול גדול ועם עוצמה".
אביב איטח, מחזיק תיק שכונות וזוגות צעירים שהצטרף ל'רחובותי', טוען: "העירייה מעבירה לכל אגודות הספורט בעיר יחד כ-2.4 מיליון שקלים דרך הוועדה לתמיכות ומענקים, מתוך תקציב העירייה שעמד בשנה שעברה על בערך 900 מיליון שקלים. כלומר, רחובות מקצה לספורט רק רבע אחוז מהתקציב העירוני. לצורך ההשוואה, ביבנה שבה תקציב העירייה הוא בערך 233 מיליון שקלים, רק התקציב למכבי יבנה בכדורגל הוא כ 2.3 מיליון, שזה כל מה שרחובות נותנת לכל ענפי הספורט. בנס ציונה שבה תקציב העירייה הוא בערך 300 מיליון, רק התקציב לכדורגל היה בערך מיליון, וזה עוד לפני שהם עלו ללאומית".
אביב איטח
על דברים אלו של איטח, אותם השמיע גם במהלך הקדנציה החולפת במועצה, ענה בריאיון עם "ערים" איציק עובדיה, מנהל אגף הספורט בעיריית רחובות: "צריך לעשות סדר בדברים. בחמש השנים האחרונות יש גידול של פי שמונה בהשקעה בספורט, עם עשרות מיליוני שקלים רק במתקנים. לפני ישיבות התקציב הופצו ידיעות בדבר בקשות להגדלת תקציב הספורט משלושה לשישה מיליון שקלים, אבל האמת היא שתקציב הספורט בעיר עומד על קרוב ל־19 מיליון שקלים ולא על שלושה מיליון שקלים כפי שניתן היה להבין. שלושה מיליון זה רק תקציב התמיכות והמענקים לאגודות הספורט. בשנת 2011 הוקמה החברה העירונית לתרבות וספורט כאשר תקציב הספורט העירוני עמד בשנה זו על 2.4 מיליון שקלים בלבד. כעת הוא עומד על כ־19 מיליון שקלים כאמור, שזה פי שמונה. הגידול הכפיל את עצמו מספר פעמים בהיקפים חסרי תקדים וזו מגמה ברורה שהוביל ראש העיר".
איציק עובדיה (צילום: ג'ני גפטרשוסטר)
אז מה השיג הספורט ברחובות? אחד המועדונים היותר נוצצים בעיר כיום הוא מועדון מכבי רחובות בכדורסל, שניצב בצמרת הליגה הלאומית עם מאמנים ושחקנים שמחכים בתור לחתום בו. בעונה שעברה הקבוצה העפילה למקום השלישי בלאומית אחרי כמעט שני עשורים של התבוססות בארצית, והיא מועמדת ריאלית לליגת העל. בחמש שנים האחרונות המועדון עשה טרנספורמציה עם כניסתם של רון וורוטיצקי, תומר שטרן וחברים נוספים להנהלה. גם לוורוטיצקי וגם לשטרן אילן יוחסין ספורטיבי עם שורשים רחובותיים. אבא של תומר הוא קוקו שטרן, אגדת כדוריד מקומית, בעוד אבא של רון הוא שלמה וורוטיצקי, אגדת כדורסל מקומית. השניים עובדים בהתנדבות והצליחו בחמש שנים האחרונות לגרום למחלקה הצעירה לכפיל את עצמה מ-500 ילדות וילדים שמתאמנים ליותר מ-1,000 ילדים. וורטיקצי ושטרן שמו להם למטרה לעלות ליגה, ובהתחשב במה שהצליחו לעשות עד כה אי אפשר שלא לקחת אותם בשיא הרצינות.
שטרן מדגיש כי הוא עושה הפרדה בין המחלקה הצעירה, שפועלת תחת החברה העירונית של העירייה, לבין הקבוצה ההישגית. לדבריו, המחלקה הצעירה נתמכת על ידי העירייה ומקבלת את כל מה שהיא צריכה ממנה, אבל הקבוצה ההישגית לא מקבלת מספיק.
הרבה אנשים תוהים למה בעצם צריך בכלל קבוצה בליגת העל? יישפך על כך הרבה כסף, שחלק ממנו יגיע בכלל לשחקנים זרים, אפילו לא לישראלים, ובטח שלא לרחובותיים.
שטרן: "ילדים רוצים לראות מודלים לחיקוי. כשאנחנו מביאים שחקן אמריקאי או ישראלי מבוקש ומשלמים להם יחסית הרבה כסף זה לא דבר שלילי, אלא חיובי כי אותם שחקנים יביאו עוד ילדים. קבוצה מצליחה תגרום לעוד ילדים לצאת מהבתים שלהם, לעזוב את המחשב והטלפון והאינסטגרם ולהגיע להתאמן. אצלנו במועדון כל שחקן מקצועי בוגר מאמץ קבוצה מהמחלקה הצעירה ומלווה אותה כדי להחדיר מוטיבציה והתלהבות. ספורט הופך אותך לאדם טוב יותר ואת החיים שלך לטובים יותר".
מכבי רחובות (צילום: אורי שחר)
עוד אימפריית ספורט ישראלית שבאה מרחובות ושורדת כבר עשורים בפסגה המקומית והבינלאומית היא מועדון הג'ודו של גבי לאופולד, מועדון שיש בו כ-200 מתאמנים ומתאמנות. הספורטאים המקצוענים של לאופולד כבר בקושי מתרגשים מאליפויות ישראליות ומככבים ברמת העולמית. בין היתר, ביולי האחרון עידו לוי הגיע למקום החמישי בגביע אירופה עד גילאי 21. ארבע חודשים לפני כן, באליפות הים הבלטי שבה השתתפו מעל 500 ספורטאים מתשע מדינות, המועדון זכה במדליית זהב קבוצתית. ביחידנים שלושה ג'ודוקות מהמועדון לקחו מקום ראשון – עידו לוי, מאיה לאופולד וטופז שמש. מאיה גם זכתה במקום הראשון בבוגרים. העניין הוא שההצלחות הן אליה וקוץ בה, מכיוון שההתמודדות ברמה הבינלאומית הרבה יותר יקרה מאשר ברמה הארצית, וכוללת בנוסף לנסיעות לחו"ל גם סגל אימון יותר רחב – כלומר יותר אנשי מקצוע לשלם להם.
בכדוריד, עירוני רחובות נחשבה במשך שנים ארוכות לאחת האימפריות הגדולות בספורט הישראלי. הקבוצה הבוגרת משחקת בליגת העל ובעונה החולפת הגיעה לפלייאוף העליון. גם המחלקה הצעירה לכיתות ז' עד י"ב ובית הספר לכדוריד לכיתות ה'-ו' בניהולו של אמיתי דיין תופסים מקומות בפסגה. נוער עילית סיימו השנה במקום השני בארץ, נערים י' סיימו במקום השלישי וילדים ח' לקחו בשנה שעברה את אליפות מחוז הדרום והפסידו רק בגמר גביע המדינה. באליפות הנחשבת ביותר בארץ למגרש חיצוני, גם ילדי ז' וגם ילדי ח' זכו זו השנה השנייה ברציפות במקום הראשון.
תחת דיין מתאמנים כ-400 ילדים וילדות מכיתה ה' עד י"ב'. אבי פנחס, מהנהלת עירוני רחובות, מציין: "אנחנו בית ספר לייצור שחקנים. השחקנים שאנחנו מגדלים מבוקשים בליגת העל ויש גם הרבה שחקנים בנבחרת הנוער של ישראל. הכול תוצאה של עבודה טובה במחלקת הנוער".
ילדים ז' אלופי מחוז דרום בכדוריד שנה שניה ברציפות עם המאמן תום אדטו ואמיתי דיין המנהל המקצועי
עוד מועדון שמחזיר עטרה ליושנה בעת האחרונה הוא מועדון השחייה של מכבי וייסגל. במקום גדל דור של שחיינים צעירים מצטיינים, כשהמפורסם שבהם הוא רון וולפורט בן ה 16, שחיין פראלימפי קטוע יד מהמרפק, שזכה השנה במדליית ארד באליפות גרמניה הפתוחה וקבע שיא ישראלי.
כמו כן, השחיינים והשחיינות של וייסגל שומרים זו השנה השלישית ברציפות על המקום הרביעי בדירוג הקבוצתי באליפויות ישראל לגילאי 10-14. השנה זכו הבנים בדירוג הכללי במקום השני והבנות זכו במקום הרביעי. במכבי וייסגל מתאמנים 500 ספורטאים, מתוכם 135 מקצוענים. המועדון בגרף צמיחה תלול, כשרק השנה נוספו לו עוד 100 שחיינים.
אלעד חן, מנהל המועדון: "המתקן החדש שבנתה העירייה לפני כשלוש שנים נתן פוש אדיר למועדון. יש לנו דור צעיר מאוד חזק, שחלקם שיאנים. אם הילדים והילדות האלו יקבלו את כל מה שהם צריכים מבחינה מקצועית הם יתברגו בצמרת הישראלית של הבוגרים".
עוד מוסד רחובותי ותיק ומוכר הוא בית הספר של יוסי שוקרון לאיגרוף תאילנדי וקיק בוקס. דורות של אנשי עסקים מצליחים, נערות הוסטל במצוקה, ילדות וילדים בכל הגילאים צמחו, התחזקו וגדלו אצל שוקרון במרתף הצנוע שבבית הספר דה שליט, שבו הוא מאמן כבר למעלה מ-25 שנים. השנה יואב בן ה-11 ולישי בן ה-7 זכו במקומות הראשונים בתחרות אגרוף תאילנדי בינלאומית שנערכה ברודוס.
את קבוצת הכדורגל הפועל מרמורק כולם מכירים. המועדון מהשכונה הרחובותית הפך בשנים האחרונות למפורסם עוד יותר בזכות החיבור לאייל גולן, ובזכות מועדון האוהדים השרופים שלה, שדוגלים באהבה. אוהדי מרמורק חריגים בנוף הכדורגל הישראלי, הם לא מקללים, אפילו לא את השופט, וצועקים שירי אהבה למועדון במקום שריקות בוז. בעונה שעברה מרמורק עלתה לליגה הלאומית לאחר 7 שנות היעדרות ומאז היא מחזיקה שם מעמד. הבעיה שתקציב הסף לכניסה ללאומית הוא מעל 3 מיליון שקלים, פחות מהתקציב של העירייה לספורט כולו בעיר. העירייה תומכת בקבוצה ב-320 אלף שקלים ואת השאר מגרדים חברי ההנהלה מפה ומשם. השנה הוקל להם כשאלדד פרי הכריז על תמיכה בקבוצה, וכשאיל גולן נהיה עוד יותר מעורב.
מעברו השני של הכביש שוכן מועדון מכבי שעריים, מועדון מפואר בזכות עצמו, וגם הוא מוכר בכל בית של אוהד ספורט בישראל. גם למכבי שעריים אוהדים שרופים, ובמספרים גדולים, וכמו כל קבוצת כדורגל ותיקה ושכונתית היא יודעת עליות ומורדות. בעונת 2016 היא עלתה ללאומית תחת תמיכתו של אלדד פרי, אלא שהיא החזיקה שם עונה אחת בלבד וירדה בחזרה לליגה א' דרום. כך או כך, קשה לדמיין את העיר רחובות בלעדי מכבי שעריים.
מגרש מכבי שעריים
הבעיה של כל ראשי המועדונים שהוזכרו כאן נחלקת לתקציב ולמתקנים. לדבריהם, ההישגים אמנם בולטים וסוחפים איתם מתאמנים ואוהדים, אבל לשרוד בטופ זה לא קל וגם בשביל להגיע לשם צריך להשקיע הרבה, ולא רק מאמצים, נחישות התמדה ומקצוענות.
"כל המועדונים ברחובות, ללא יוצא מן הכלל, מצליחים איכשהו לשרוד ובקושי", הם אומרים. "אנחנו מגייסים כספים בכוחות עצמנו אחרי כיתות רגליים בין ספונסרים, בשיטת הטלאים. מהיד לפה. חלקינו נשארים במתח לקראת כל תחילת עונה, האם נצליח לעשות זאת או לא. גם המגרשים ישנים מדי, דוגמת מכבי שעריים והפועל מרמורק, או קטנים מדי דוגמת מכבי רחובות בכדורסל. את ההישגים קשה לשמר בלי חדרי כושר או סטודיו, מגרשים ואולמות ספורט שיש בהם את מה שספורטאי מקצועני צריך. ובלי תקציב גם ברור שאי אפשר לשלם לשחקנים מקצוענים שירימו את הקבוצות הבוגרות ההישגיות".
בגלל המיעוט בתקציבים, המועדונים עדים לתופעה כאובה – ספורטאים שגדלו אצלם ושגרו ברחובות עוזבים למועדונים בנס ציונה, בראשון לציון ובערים אחרות. להלן כמה דוגמאות: הכדורסלן שון דאוסון בן ה-24 למד בתיכון קציר ושיחק במכבי רחובות בנוער, אבל לקח את אליפות המדינה עם מכבי ראשון לציון. כיום דאוסון משחק בליגת העל הספרדית ובנבחרת ישראל, ואף נוטל חלק בדראפט של ה-NBA. בכדורגל, רועי קהת בן ה-26, רחובותי מלידה, משחק כיום במכבי חיפה. אביו, אורן קהת, שיחק במכבי שעריים בעת שזו שיחקה בליגה הלאומית והארצית בשנות ה-80. קהת הבן, שכאמור נולד ברחובות, ויתר מראש על הבחירה הטבעית – להתחיל את דרכו המקצועית בעיר ולהמשיך בדרכו של אביו, ובמקום זאת גדל במחלקת הנוער של נס ציונה ולאחר מכן עבר למכבי תל אביב.
עוד מקרה מפורסם הוא של גל אברהם, שחקן הכדוריד בן ה-36 שפרש בשנה שעברה עקב פציעה. אברהם נחשב לאחד משחקני הפינה הגדולים של הכדוריד בארץ, והיה במשך שנים סמל למקצוענות. גל גדל בעירוני רחובות אבל עבר ממנה למכבי ראשון לציון וזכה איתה בשמונה אליפויות, שישה גביעים ואפילו שיחק בעונה האירופאית כשהקבוצה העפילה לשמינית הגמר.
מה שמשותף לקהת הכדורגלן, דאוסון הכדורסלן ואברהם הכדורידן הוא שאת כולם העיר רחובות פספסה. הם פשוט ברחו לה. אבי פינחס, מהנהלת מועדון הכדוריד, אומר על הנושא הכאוב: "במקום שהילדים שלנו ילכו כי הציעו להם יותר במקומות אחרים, אנחנו רוצים להיות מסוגלים לשמור אותם פה אצלנו. אין סיבה שרחובות לא תחזור להישגי העבר. החומר האנושי שאנחנו מייצרים פה הוא מהטובים שיש בארץ, הבעיה היא שהם רוצים ללכת כשהם גדלים ואפשר להבין אותם".
המחסור הוא גם במתקנים, ולא רק במשכורות, מה שמצמצם פיתוח של הספורט העממי ולעיתים מחבל בספורט המקצועני. אלעד חן, מנהל מכבי וייסגל בשחייה, מתאר את המגבלות האבסורדיות: "אנחנו מסתדרים עם הכסף, אבל אין לנו שקט תעשייתי להתאמן. נכון שהבריכה החדשה שהעירייה בנתה ממש שידרגה אותנו, כי יש לנו בברכה החדשה 5 מסלולים ועד אז היו לנו שניים, אבל זה לא פותר את כל הבעיה. בקיץ הברכה פתוחה לציבור הרחב ולנו אומרים 'שלום, תסתדרו, נתראה בחורף'. מתוך 600 שעות מסלול שיש לנו בחורף, אנחנו נשארים עם 120 שעות מסלול. אז אנחנו שוכרים מסלולים בוינגייט, בברנר, במזכרת בתיה. הילדים צריכים לנסוע רחוק, להורים אין זמן להסיע אותם וכל יוני-יולי אנחנו מאבדים את הבסיס שלנו".
אז לוייסגל אין בריכה בקיץ, אבל חדר כושר אין גם בחורף. אלעד מסביר: "בוייסגל אין מתקן של אימונים יבשים. בכל נבחרת מקצועית מקיימים לפני האימון הרטוב שאורך כשעתיים אימון יבש שאורך כשעה. האימון היבש כולל כוח, ניתור גמישות. אין חדר או סטודיו שיכול להכיל את זה, אז קנינו אוהל של אזכרות, אוהל ענקי כזה, שכל גשם פירק לנו את הכול. בלית ברירה עשינו אימונים יבשים על שפת הבריכה עם בגדים חמים. קטסטרופה. מתן דיל פתר לנו את הבעיה באופן זמני לחורף הקרוב, הוא דאג למחיצה מאולתרת באזור הרחצה של הציבור הדתי".
שחייני וייסגל באליפות ישראל עד גיל 14
שטרן מסביר למה אולמות ומגרשים חסרים גם בכדורסל: "נכון שהאולם החדש בקציר טוב והוא בגדר שיפור, אבל עדיין אין מספיק אולמות. כרגע אנחנו לא פותחים עוד קבוצות, פשוט כי לא יהיה להם מקום להתאמן".
וורטוקצי, ממובילי הנסיקה של קבוצת הכדורסל, אומר: "אנחנו לא עושים את המאמץ לפתח את המועדון בשביל אותו הילד האחד מאלף שיגדל להיות שחקן מקצועי. זה נדיר וכשזה קורה מבחינתנו זה בונוס. אנחנו מתאמצים בשביל כלל הילדים, בשביל להעניק ערכים של להיות חלק מקבוצה, של התמדה, של מחויבות, של אורח חיים בריא. אבל אנחנו לא יכולים להחזיק כל כך הרבה ילדים במסגרת אם חסרים להם מתקנים ואם אין מספיק מקום באולם בשביל שההורים שלהם והסבא והסבתא שלהם יוכלו לבוא ולראות אותם משחקים ולהיות גאים".
במרמורק המצב אף חמור יותר, שכן האיצטוני הוותיק לא עונה על דרישות הליגה הלאומית ועל כן הקבוצה נודדת במשחקים לאצטדיון ברמלה, מה שגם עולה לא מעט כסף. כששעריים הייתה בלאומית היא נאלצה לנדוד גם כן, אלא שאז המגרש הנבחר היה זה של נס ציונה.
אז כמה כסף חסר? בתחום הספורט העממי רוב המועדונים, חוץ ממועדוני הכדורגל, מאוד שבעי רצון מתמיכת העירייה ומודים עליה. מועדון הכדוריד לתלמידי יסודי עד תיכון ומועדון הכדורסל לילדים ולנוער פועלים במסגרת החברה העירונית של העירייה, ולדבריהם לא חסר להם דבר, גם אם תמיד אפשר להתקדם עם יותר. מועדון הג'ודו משיק פרויקט בעשרה בתי ספר בשיתוף עם העירייה, ומשתמש במתקני העירייה. כמוהו בית הספר לאגרוף תאילנדי, שממוקם במקלט בבית ספר דה שליט.
החיסרון כואב יותר בספורט המקצועי, וגבי לאופולד ממועדון הג'ודו נותן פרספקטיבה על ההבדלים: "העירייה מעניקה לנו 30 אלף שקלים בשנה ויש לנו שלושה ספורטאים מקצוענים, אז הסכום הזה הוא טיפה בים. הנה, השנה עזב נער עם פוטנציאל גבוה שהיה מגיע רחוק, אבל הוא בא ממשפחה קשת יום ואין להם כסף, אז הוא נאלץ לפרוש".
גבי לאופולד עם המדליסטים שזכו באליפות הים הבלטי
אבי פינחס מצביע על הסכומים שחסרים בכדוריד: "בשביל לקחת אליפות צריך סדר גודל של 3 מיליון שקלים. העירייה נותנת בערך 800 אלף".
וורוטקצי מחשב בחישוב גס כמה מועדון הכדורסל מכניס לחברה העירונית דרך החוגים ובתי הספר, לעומת כמה המועדון מקבל עבור הקבוצה המקצועית: "לדעתי החברה העירונית מרוויחה מהכדורסל כמעט 2 מיליון שקל, והעירייה נותנת תמיכה של 450 אלף שקלים בשנה. לצורך השוואה, אליצור יבנה מקבלת מהעירייה בערך מיליון שקלים".
שטרן: "כיום אנחנו מחזיקים כ-25 ספונסרים פרטיים. זה דבר שאין לו אח ורע בספורט בארץ".
במכבי וייסגל מצליחים להסתדר בזכות חוגי השחייה, שהכסף מהם זורם למועדון ולא לחברה העירונית. אלעד מסביר איך הם עושים זאת: "מבחינת התקציב אנחנו מצליחים להסתדר ונשארים מאוזנים. את הגירעון השנתי שהקבוצה המקצוענית משאירה, שהוא סביב ה-500 אלף, מכסים החוגים שמכניסים לנו כסף. העירייה תומכת בערך ב-80 אלף שקלים, שזה נחמד".
בהפועל מרמורק, שבקושי הצליחו לגייס את סכום הסף של 3.5 מיליון שקלים שהליגה הלאומית דורשת, מקבלים מהעירייה כ-320 אלף שקלים. את היתרה הם גירדו ממש ברגע האחרון. תמיר חופי מסביר עד כמה מצבה של רחובות בכדורגל רחוק שנות אור מקבוצות אחרות בליגה המקצועית: "אתן לך דוגמה. במסגרת אחת הישיבות של מנהלת הליגות, הציגו שקף של 32 קבוצות ליגת העל והליגה הלאומית והראו את תמיכת העיריות בקבוצות. רחובות עם הפועל מרמורק היו במקום ה-32, עם התמיכה של 320 אלף שקלים. במקום ה-31 היה מועדון עם תקציב תמיכה עירוני של שני מיליון. ההבדל בין 32 ל-31 הוא כמובן אבסורדי. אנחנו צריכים 800 אלף שקלים מהעירייה בשביל לשרוד בלאומית".
קהל הפועל מרמורק (צילום: אחיקם עותמי)
רוצים להישאר מעודכנים?
אז מה בתכנית של ראשי מועדוני הספורט ברחובות שהתאחדו ערב הבחירות? לדבריהם דווקא הייתה התקדמות בנושא הספורט בשנים האחרונות, והמודעות לחשיבות הנושא בעירייה גדלה, אבל זה עדיין לא מספיק.
חופי: "אנחנו בסך הכול רוצים שהספורט יקבל את המקום המגיע לו על שולחן העירייה, שהספורט יקבל תקציב של אחוז מהתקציב העירוני כמו שנהוג במקומות אחרים בארץ. בעירייה גיבשו תכנית אב שמבטיחה זאת והמלחמה שלנו היא בשביל שהתכנית תאושר".
חופי והראשים האחרים מתכננים מפגן תמיכה בספורט בגן המייסדים, שימנה בסביבות 2,000 משתתפים. "אם כל אגודות הספורט יביאו את המשפחות של המתאמנים נגיע לבערך מנדט. זאת תהיה אמירה חזקה", הוא אומר.
לשאלה למה דווקא החיבור למתן דיל, התשובה די דומה אצל כולם: "כי הוא עזר לנו כבר בעבר. זה לא פוליטי". חופי מספר על התגובות של ראשי האגודות האחרים כשפנה אליהם בהצעה להתגבש מאחורי רשימת 'רחובותי'. "חששתי שיגידו 'מה פתאום, זה פוליטי' ויסתייגו, אבל הופתעתי מהקלות. כל מי שפניתי אליו אמר מיד 'אני בא'. לא היה אחד שניסה להתחמק או שהעדיף רשימה אחרת".
שטרן ממכבי רחובות מספר על הניסיון שלהם עם דיל: "לפני חמש שנים פנינו לחברינו הוותיקים והטבעיים מהעירייה, ועד היום אנחנו מחכים לטלפון חזרה. מתן הוא לא בן גילנו, הוא צעיר מאתנו, הוא אדם דתי ואנחנו אנשים חילוניים לגמרי. זאת אומרת – הוא לא בגזרתנו. אבל לפני 5 שנים דפקנו על דלתו והוא פתח אותה ועזר. הכול הוא עשה בהתנדבות, ברוח טובה ובלי דרישות פוליטיות, כשהבחירות עוד לא היו באופק. היום, כשמכבי רחובות נהייתה הצלחה, פתאום כולם רוצים נתח מהעוגה וכועסים למה רון ותומר תומכים במתן דיל. אז רון ותומר לא שוכחים מי עזר להם. אנחנו מחנכים את הילדים שלנו לנאמנות ולא לירוק לבאר ששתית ממנה, ואותו דבר אנחנו מצפים מעצמנו".
גם מנהל קבוצת מכבי שערים, כפיר קירט, אומר שעם השנים רכש אמון בדיל: "הכרנו את מתן בחמש השנים האחרונות. הוא עזר לנו כמו שאף אחד אחר לא עזר. זה פוליטיקאי שלא רק מדבר, אלא גם עושה. אדם מאוד ישר ונאמן שהספורט באמת חשוב לו. לכן החלטנו כולם בעצה אחת לתמוך בו, בגלל המטרה המשותפת שלנו".
מימין: אביחי לוי, כפיר קירט ומשה כהן עם צלחת האליפות של ליגה א'
מתן דיל עצמו מסכם: "המפגש היה מרגש ומדהים. כשביקשתי מכולם להגיע לכאן ביום שישי להרמת כוסית, לא ידעתי אם כולם יגיעו אבל הם עשו זאת. אני מבטיח לאגודות הספורט לצעוד ביחד איתם ולעשות הכול בשביל שתכנית האב תאושר ושהתקציב לספורט יגדל לאחוז מהתקציב העירוני".
מעיריית רחובות נמסר בתגובה: "תקציב הספורט שעמד בשנת 2012 על 2.4 מיליון שקלים בלבד גדל פי שמונה ועומד היום על 18.5 מיליון שקלים. ב-4 השנים האחרונות עיריית רחובות השקיעה כ-60 מיליון שקלים בפיתוח מתקני ספורט, היקף שהוא חסר תקדים בתקופה כה קצרה. מתקנים חדישים אלה משרתים נאמנה את התושבים ואת אגודות הספורט השונות הפועלות בעיר. תקצוב התמיכות באגודות הספורט גדל משמעותית ממה שהיה נהוג ומקובל בעיריית רחובות עד לפני מספר שנים. מגמה זו של גידול בתקציבים צפויה להימשך גם בעתיד. עיריית רחובות מובילה מהלכים בתחום הספורט בעיר, אשר משרתים ציבור רחב שנהנה מהם, ובניגוד לתמונה המוטעית המוצגת – יש שיתוף פעולה מלא ופורה בין אגודות הספורט לבין העירייה.
"צר לנו על הניסיון לערב בין פוליטיקה לספורט, אשר מציג תמונה מעוותת של מצב הספורט בעיר על ידי חלק מאגודות הספורט. עיריית רחובות ואגף הספורט ימשיכו לעבוד כדי לקדם את הספורט באמצעות אנשי מקצוע, על פי תכניות מקצועיות ומוסדרות מראש ונקיות משיקולים פוליטיים. כל זאת במקביל לשמירה על כללי מנהל תקין ושקיפות.
"נציין כי ענפי הג'ודו, טאקוונדו, איגרוף, היאבקות , התעמלות, אקרובטיקה, כדורסל נשים ומחלקות הנוער בכדוריד ובכדורסל מנוהלות ישירות על ידי אגף הספורט שבחברה העירונית ברמה המקצועית הגבוהה ביותר, ובענפים אלה הספורטאים מגיעים להישגים רבים בזירה הארצית והבינלאומית. העירייה אף משקיעה משאבים רבים בקידום מחלקות הילדים והנוער, על מנת לגדל דור חדש של ספורטאים מקומיים תושבי העיר רחובות".
רוצים להישאר מעודכנים אחר כל הידיעות החשובות ברחובות?
הצטרפו לקבוצת הווטסאפ של "ערים"
הורידו את אפליקציית "ערים רחובות" באנדרואיד
הורידו את אפליקציית "ערים רחובות" באייפון
רחובותי
אביב איטח נדחף לכל דבר מקבל כותרת ולא עושה כלום.