מכבי שעריים התחזקה בשבוע שעבר בצורה משמעותית, עם החתמתו של החלוץ אושרי טוויל. טוויל, הידוע בכינויו 'אושרי והסלטות' בשל מנהגו לפרוץ בסלטות אקרובטיות לאחר כיבושים, הצדיק את כינויו בעונה הקודמת, כשהרשית 13 פעמים במדי עירוני טבריה.
טוויל בן ה-24 נחשב להבטחה גדולה, ולא רק בגלל העונה האחרונה. הוא גדל במחלקת הנוער של הפועל תל אביב, שיחק שנתיים בהפועל הרצליה ולפני שנחת בשעריים שיחק שנתיים בעירוני טבריה, אותה הוביל למקום החמישי בליגה. מספר שבועות של אימונים בהפועל אשקלון מהלאומית שכנעו את מאמן הקבוצה שלומי דורה לצרפו לסגל. טוויל הוחתם, אולם התאקלמותו לא צלחה ולעת עתה והוא חוזר לליגה א', למדים הכחולים של שעריים, עם הרבה כוחות מחודשים לדבריו.
אושרי, טיפסת לליגה הלאומית, לאשקלון, ואז באה קצת נפילה. לא קיבלת דקות. התאכזבת?
"אני לא מאוכזב. אני בן אדם מאמין ואני חושב שהכול לטובה והכול מלמעלה. נכון שרציתי להתקדם ללאומית, ובאמת התחיל טוב באשקלון, היה לי חוזה עם אופציה לעוד שנה. עליתי כמחליף בשני המשחקים הראשונים ובמשחק השלישי לא הייתי בסגל. לי חשוב לשחק. אני לא מסוגל להגיד לעצמי יופי, אני בלאומית, אבל לא לשחק. ראיתי שלא מסתדר ואין לי מספיק דקות אז שיניתי תכניות. אני לא מאמין בלעשות דברים בכוח. אני עוד צעיר ובעזרת השם אני עוד יכול להגיע לרמות הגבוהות".
איך אתה מרגיש בשעריים? בכל זאת עשית שינוי לא קטן כי עזבת את טבריה שגרת בה שנתיים, עם קבוצה שחיבקה ואהבה אותך.
"אני שמח להצטרף למועדון גדול כמו שעריים, עם קהל שלא היה מבייש קבוצות בלאומית וחלק מהקבוצות בליגת על. באתי למקום חם ואוהב ואני שחקן שמאוד מתחבר לקהל ולכן הקבוצה מתאימה לי. אם במשחק אני דוחף ל-100 אחוז, אז העידוד של הקהל דוחף אותי ל-150 אחוז".
מבחינה מקצועית מה דעתך על הקבוצה?
"יש לנו קבוצה באמת טובה עם פוטנציאל גדול, ומה שהכי חשוב הוא שיש לנו חדר הלבשה בריא. כולם אוהבים את כולם והשחקנים חברים. חדר הלבשה וחיבור בין השחקנים הוא הבסיס להצלחה וזה מה שייקח אותנו למקומות יפים".
עכשיו מצפים ממך להרים את הקבוצה. זו אחריות. לא מלחיץ אותך?
"מי שמפחד מלחץ, כדורגל הוא לא המקצוע בשבילו. התפקיד שלי חשוב, אבל אני לא לבד, אני חלק מקבוצה טובה ויש עוד תפקידים לא פחות חשובים. כל אחד חשוב ותורם את מה שהוא יכול. אני מקווה שבעזרת השם נתחבר ונצליח".
בשישי האחרון שיחקת בפעם הראשונה עם הקבוצה. התוצאה נגד הכוח רמת גן הייתה מאופסת למרות שהקבוצה הגיעה להרבה מצבים. מה קרה?
"בסך הכול היינו מאוד טובים, הגענו להרבה מצבים וגם לי היה מצב לשים גול ולא הלך. יש תקופות כאלו שהגול פשוט לא רוצה להיכנס ולא משנה מי בועט, הכדור מחליט לא להיכנס. אני מאמין שבעזרת השם הכדור הראשון יכנס ויפתח לנו את המזל. אחריו יכנסו עוד הרבה אחרים".
מה לדעתך החוזקות שאתה מביא איתך לקבוצה החדשה?
"דבר אחד טוב שאני מעז להגיד על עצמי, זה שאני נותן את כל מה שיש לי, את כל ה-100 אחוז שלי. גם במשחקים פחות טובים שלי אני לא מוותר. אני רץ ומתאבד על כל כדור. כשקבוצה רואה שהחלוץ שלה עושה גליצ'ים ונלחם על כל כדור, זה מדרבן את כולם להילחם. אחרי עבודה קשה באים הגולים. האופי שלי הוא לעבוד קשה ושום דבר לא בא לי בקלות".
רוצים להישאר מעודכנים?
טוויל, שגדל כילד בראשון לציון, מספר איך התחילה האהבה לכדור. "הקשר שלי עם הכדורגל התחיל מהרגע שנולדתי. כשלאבא שלי נולד בן זכר הוא הגיע הביתה מבית החולים ומיד שם ליד העגלול כדורגל. הוא אמר 'הבן שלי יהיה שחקן'. בגיל ארבע וחצי כבר שיחקתי בקבוצה של ילדים בני שבע. אבא שלי היה שחקן עד גיל 21 ואז הוא נפצע ונאלץ לפרוש. לו לא היה אבא תומך כמוהו שליווה אותו במשברים וחיזק אותו. כל מה שאבא שלי לא הספיק לעשות בעצמו ולא קיבל הוא משלים איתי ועושה כל שביכולתו בכדי שלי כן יהיה.
"מאז ומתמיד ההורים שלי, שניהם, רצו אחריי בכל הארץ ולכל מקום – בצפון או בדרום. הם דחפו אותי והיו איתי בכל רגע, גם כשהצלחתי יותר וגם כשהצלחתי פחות. התברכתי במשפחה חמה ותומכת ואני מקווה להמשיך לשחק גם בשבילי וגם בשביל להעניק להורים שלי רגעים משמחים ולהחזיר להם על כל מה שהם נתנו לי".
הילדות שלך בטח הייתה קצת שונה משל ילדים אחרים.
"הכול היה סביב הכדורגל. עשיתי הרבה ויתורים: כשחברים יצאו ביום שישי אני נשארתי בבית כי בשבת היה משחק. בחופש הגדול לא יכולתי להישאר עם חברים עד מאוחר כי היו לי אימונים בבוקר, אבל למרות הוויתורים שעשיתי גם במבט לאחור לא הייתי מוותר על הכדורגל. אני לא יכול לדמיין את עצמי בלעדיו. הכדורגל היה בשבילי מסגרת לכול החיים. אני מודה על כך שיש לי את הזכות לעבוד ולהתפרנס ממה שאני אוהב, לא כולם זוכים לכך. כדורגל הוא קודם כול האהבה שלי".
מה תאחל שיקרה העונה לקבוצה ולך?
"אני מאחל לעצמי שבעזרת השם העונה הזאת תהיה יותר טובה מהקודמת, שבאמת הייתה ממש טובה. אני מקווה שאבקיע הרבה גולים שיעזרו לקבוצה להגיע למטרות שלה, ולי להגיע למטרות שלי. אני מאחל לקבוצה שבאמת נתחבר, כי יש לנו חדר הלבשה ממש טוב, ושהכול ילך לנו. הלוואי שבסוף העונה נהיה במיקום שבאמת ראוי לנו, בצמרת הטבלה".
רוצים להישאר מעודכנים אחר כל הידיעות החשובות ברחובות?
הצטרפו לקבוצת הווטסאפ של "ערים"
הורידו את אפליקציית "ערים רחובות" באנדרואיד
הורידו את אפליקציית "ערים רחובות" באייפון
תגובות