בשבוע שעבר פורסם ב"ערים" כי באליפות השחמט הארצית לילדים עד גיל 6, שהתקיימה במועדון השחמט בראשון לציון בהשתתפות ילדים מרשויות בכל רחבי הארץ, אביגיל רבקה טיומקין מרחובות, המשחקת במסגרת בית הספר העירוני לשחמט ברחובות, זכתה במקום הראשון בין הבנות ובמקום הרביעי הכללי, עם ניצחון של 5 מתוך 6 משחקים.
ניסינו להבין מה הופך ילדה בת 6 לאלופת ישראל ושוחחנו עם אביגיל ועם אמה, אוולין.
כאמור, אביגיל מתאמנת ומשחקת במסגרת אימפריית השחמט הרחובותית הצנועה בתקציביה, אך מפוארת בהישגיה – בית הספר לשחמט ע"ש צפריר הובר, שפועל בעיר משנת 2002 בחסות אגף הקליטה של עיריית רחובות. אביגיל מתאמנת אצל המאמנים אלכס פרדקין, שהוא גם מנהל העמותה, ואצל מיכאל קלנבורג. בנוסף למאמנים של אביגיל, מאמן במועדון אלכסנדר מיכלבסקי, ככאשר מיכלבסקי וקלנבור מחזיקים בדרגת רב אומן בין לאומי – הדרגה הגבוהה ביותר שמעניק איגוד השחמט הבינלאומי למאמנים. כדי להבין את סדר הגודל, יש לציין שחוץ משני רבי אמנים אלו ישנו בארץ רק עוד מאמן אחד בדרגה זו. בכך, אביגיל היא חלק ממועדון שמונה קרוב ל-100 שחקנים שזוכים לאימון הטוב ביותר, בסטנדרטים בינלאומיים, ושזוכים דרך קבע באליפויות ארציות ובינלאומיות יוקרתיות.
אמה של אביגיל, אוולין, סיימה לימודי רפואה וסטאג' בבית חולים קפלן. לעת עתה היא משהה את ההתמחות שלה, מתוך רצון להקדיש את עצמה לחינוך שתי בנותיה – אביגיל ואחותה הקטנה נעמי. אורח החיים והחינוך שהוריה של אביגיל בחרו עבור הבנות הנו ייחודי ומלא השקעה ואהבה. אביגיל לומדת במסגרת חינוך ביתי ולא הולכת לבית הספר, אלא נשארת ללמוד בבית ומשתתפת בחוגים מדי יום אחר הצהריים.
משרד החינוך מכיר במסגרת החינוך הביתי, ועל פי הנהלים כיום הורים המבקשים להקנות לילדם חינוך שכזה צריכים להגיש בקשה מנומקת בכתב. האישור ניתן לשנה או לשנתיים ויש להראות עמידה בתוכנית ובמטרות שהציבו ההורים. למשפחתה של אביגיל, כמו גם לשאר המשפחות שבחרו בחינוך הביתי, מגיע בצורה מסודרת עובד פדגוגי מטעם משרד החינוך, שעוקב אחר ההתקדמות בלימודים. במקרה של אביגיל ההתקדמות היא רבה ומהירה בהרבה מהמצופה מילדה בגילה.
האם מספרת: "אביגיל יודעת אותיות מגיל שנה וקראה וכתבה מגיל 4. היום היא קוראת, כותבת ומדברת שוטף בעברית וברוסית. אנגלית היא קוראת חופשי, אבל לא מדברת חופשי".
מתי נכנס השחמט לתמונה?
"אביגיל התחילה ללמוד שחמט בסביבות גיל שנתיים וחצי, עם מורה פרטי בבית. לפני יותר משנה מצאנו את המועדון ברחובות והיא פרחה שם. הם פתחו קבוצה בשבילה, כי לא היו ילדים בני גילה, והיא קיבלה מהם שעורים פרטיים במשך חודש. אז הצטרף עוד ילד, זה נמשך כך כחצי שנה ומישהו נוסף הצטרף. הם כל כך תמכו בה, אהבו אותה וידעו ללמד אותה. אלכס, המנהל, הוא אדם מקסים והוא נותן את כל כולו בשביל לטפח ולגדל את הילדים. גם מיכאל, המורה שלה, נהדר. פעם, במהלך אחת התחרויות, מאמן אחר שאל את אלכס אם הוא ראה איך מגנוס קרלסן אלוף העולם שיחק. אלכס היה עסוק בתחרות שאביגיל השתתפה בה והוא ענה לו 'זה לא כזה מעניין אותי, יותר מעניין אותי איך אביגיל משחקת".
כילדה שלא לומדת בבית ספר רגיל, איך נראה לוח הזמנים שלה?
"יש לה מערכת גדושה. במשך היום היא לומדת, גם איתי וגם מתוכניות לימוד במחשב. המסך, כשלא סתם בוהים בו, מאוד מפתח ואינטראקטיבי ויש תכניות לימוד מצוינות. מעבר לזה בכל יום היא הולכת לחוגים כמו בלט, פסנתר, אייקידו, ציור ואומנות, ושחמט כמובן. בשחמט יש גם תחרויות בסופי שבוע, ואנחנו נוסעים".
יש לה זמן לחיי חברה ולבילויים?
"היא מאוד חברותית. חצי שעה אחרי שהיא נכנסת לפארק היא כבר מטיילת עם חברות שהכירה. יש לה הרבה חברים מהחוגים ויש גם קהילה של חינוך ביתי ברחובות. יום אחד בשבוע מתקיים מפגש וכולם באים. חוץ מזה אנחנו נפגשים עם חברים גם בשאר ימי השבוע. זה לא חסר. אין לנו טלוויזיה, אבל יש אינטרנט, אז היא ואני בוחרות סרטים וסדרות".
מהצד אולי נדמה שאביגיל נמצאת תחת חינוך קשוח, אבל ההפך הוא הנכון. אמה פועלת ברכות ובעדינות ועושה כל מה שביכולתה בכדי להיטיב עמה: "אביגיל היא לא מהילדים שסובלים ושאין להם ילדות, כי כל היום הם רק עסוקים במתמטיקה ואמא עומדת לידם עם שוט. מה שהיא עושה היא עושה בשביל הכיף שלה. לפעמים אני שומעת אותה מנגנת בפסנתר, כי היא מתאמנת לבד. ככה גם בשחמט. לפני כמה זמן היא כתבה וציירה חזקות של שתיים".
ובכל זאת, למתבונן מהצד נראה שאתם דוחפים את אביגיל למצוינות.
"אין דגש על הישגיות, הדגש הוא על דרך. ללמוד זה בסך הכל כיף. אנחנו לא אומרים לה 'את חייבת להיות פרופסור או אלופה בשחמט', או 'תנצחי בתחרות ותגיעי למקום ראשון'. אנחנו אומרים לה 'תיהני במשחק ותיהני בתחרות'. היא בכלל רוצה לפתוח מסעדה כשתגדל, אז בכיף. מה שתרצה".
כמי שאחראית על החינוך הביתי את למעשה עושה ויתורים אישיים.
"החינוך של הבנות הוא בעדיפות עליונה. לאחר שסיימתי את הסטאג' בקפלן, לא המשכתי בינתיים להתמחות והפסקתי לעבוד. אני מלמדת ולוקחת לחוגים, וזו למעשה העבודה שלי. האחריות שלי היא לעשות את המקסימום ולפתוח בפניהן את העולם. אנו חושפים אותן למה שאפשר".
אתם מתנגדים לחינוך נורמטיבי?
"לא מתנגדים. בינתיים היא לומדת בחינוך ביתי, אבל הכול פתוח. התחלנו ללמד אותה מוקדם ועכשיו, כשהגיעה לכיתה א', אין לה הרבה מה לעשות בכיתה. היא כבר למדה הרבה מעבר ל-10 פלוס 10".
ומה אביגיל עצמה אומרת? כשהיא נשאלת מה היא הכי אוהבת לעשות היא עונה מייד: "לקרוא ספרים".
מה את קוראת עכשיו?
"האקלברי פין".
ומה את אוהבת בשחמט?
"זה מעניין ואני מקבלת מזה הרבה כיף".
רוצים להישאר מעודכנים אחר כל הידיעות החשובות ברחובות?
הצטרפו לקבוצת הווטסאפ של "ערים"
הורידו את אפליקציית "ערים רחובות" באנדרואיד
הורידו את אפליקציית "ערים רחובות" באייפון
צ'וקי
נראית מקסימה, כל הכבוד לאמא על ההשקעה!